מכיוון שהבאתי את יחזקאל ג, אולי מוטב שנתחיל מההתחלה ונקרא גם את פרקים א-ב. זה מה שנקרא 'חזון המרכבה' של יחזקאל. הרבה קולמוסים נשברו בניסיון לפענח אותו, וגם נאסר ללמוד וללמד אותו שלא בתנאים מסוימים. אני מכיר בעיקר את פרשנות הרמב"ם לו, שבאה בתחילת החלק השלישי של מורה הנבוכים, ובה הוא מנסה להעניק לחיזיון משמעות בהתאם לפילוסופיה האריסטוטלית – ניסיון אנכרוניסטי, שאינו מקובל עליי, וגם לא על שפינוזה, שכינה דברים מעניין אלה 'הבלים אריסטוטליים', או כיוצא בזה. וכן אני מכיר את הפירוש של התנועה הראלית, שמאמינה שחייזרים הגיעו בעבר לכדור הארץ, והתיאור של יחזקאל הוא תיאור המפגש עם החללית שלהם – פרשנות שנשמעת הזויה, אך בעיניי היא יותר ריאלית מהראשונה שהזכרתי. ואולי כל זה אינו אלא דימיון ספרותי, במסורת ספרותית-נבואית מוכרת.
גם לנביאים אחרים יש חזונות הקדשה, לישעיה – בפרק ו' בספרו, ולירמיה בפרק הראשון בספרו, אך אלה חזונות מינוריים יותר. לא בכדי אמרו חז"ל שיחזקאל ראה מה שראה ישעיה, אלא שישעיה הוא כבן עיר הרואה את המלך, וזה רגיל אצלו, בעוד יחזקאל הוא כבן כפר שרואה את המלך, והוא מלא התלהבות.
נקרא בלי לפרש הרבה –
יחזקאל א –
א וַיְהִי בִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה בָּרְבִיעִי בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ וַאֲנִי בְתֹוךְ-הַגֹּולָה עַל-נְהַר-כְּבָר נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאֹות אֱלֹהִים׃
ב בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ הִיא הַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית לְגָלוּת הַמֶּלֶךְ יֹויָכִין׃
ג הָיֹה הָיָה דְבַר-יהוה אֶל-יְחֶזְקֵאל בֶּן-בּוּזִי הַכֹּהֵן בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים עַל-נְהַר-כְּבָר וַתְּהִי עָלָיו שָׁם יַד-יהוה׃
ד וָאֵרֶא וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה בָּאָה מִן-הַצָּפֹון עָנָן גָּדֹול וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת וְנֹגַהּ לֹו סָבִיב וּמִתֹּוכָהּ כְּעֵין הַחַשְׁמַל מִתֹּוךְ הָאֵשׁ׃
(כאן המקור של המילה חשמל, אך המשמעות המודרנית שונה. חז"ל אמרו שאלו חיות שלעיתים חשות ולעיתים ממללות)
ה וּמִתֹּוכָהּ דְּמוּת אַרְבַּע חַיֹּות וְזֶה מַרְאֵיהֶן דְּמוּת אָדָם לָהֵנָּה׃
ו וְאַרְבָּעָה פָנִים לְאֶחָת וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם לְאַחַת לָהֶם׃
ז וְרַגְלֵיהֶם רֶגֶל יְשָׁרָה וְכַף רַגְלֵיהֶם כְּכַף רֶגֶל עֵגֶל וְנֹצְצִים כְּעֵין נְחֹשֶׁת קָלָל׃
ח (וידו) וִידֵי אָדָם מִתַּחַת כַּנְפֵיהֶם עַל אַרְבַּעַת רִבְעֵיהֶם וּפְנֵיהֶם וְכַנְפֵיהֶם לְאַרְבַּעְתָּם׃
ט חֹבְרֹת אִשָּׁה אֶל-אֲחֹותָהּ כַּנְפֵיהֶם לֹא-יִסַּבּוּ בְלֶכְתָּן אִישׁ אֶל-עֵבֶר פָּנָיו יֵלֵכוּ׃
י וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל-הַיָּמִין לְאַרְבַּעְתָּם וּפְנֵי-שֹׁור מֵהַשְּׂמֹאול לְאַרְבַּעְתָּן וּפְנֵי-נֶשֶׁר לְאַרְבַּעְתָּן׃
יא וּפְנֵיהֶם וְכַנְפֵיהֶם פְּרֻדֹות מִלְמָעְלָה לְאִישׁ שְׁתַּיִם חֹבְרֹות אִישׁ וּשְׁתַּיִם מְכַסֹּות אֵת גְּוִיֹתֵיהֶנָה׃
יב וְאִישׁ אֶל-עֵבֶר פָּנָיו יֵלֵכוּ אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה-שָׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ לֹא יִסַּבּוּ בְּלֶכְתָּן׃
יג וּדְמוּת הַחַיֹּות מַרְאֵיהֶם כְּגַחֲלֵי-אֵשׁ בֹּעֲרֹות כְּמַרְאֵה הַלַּפִּדִים הִיא מִתְהַלֶּכֶת בֵּין הַחַיֹּות וְנֹגַהּ לָאֵשׁ וּמִן-הָאֵשׁ יֹוצֵא בָרָק׃
יד וְהַחַיֹּות רָצֹוא וָשֹׁוב כְּמַרְאֵה הַבָּזָק׃
(מכאן הביטוי רצוא ושוב – הלוך וחזור רצו)
טו וָאֵרֶא הַחַיֹּות וְהִנֵּה אֹופַן אֶחָד בָּאָרֶץ אֵצֶל הַחַיֹּות לְאַרְבַּעַת פָּנָיו׃
טז מַרְאֵה הָאֹופַנִּים וּמַעֲשֵׂיהֶם כְּעֵין תַּרְשִׁישׁ וּדְמוּת אֶחָד לְאַרְבַּעְתָּן וּמַרְאֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה הָאֹופַן בְּתֹוךְ הָאֹופָן׃
יז עַל-אַרְבַּעַת רִבְעֵיהֶן בְּלֶכְתָּם יֵלֵכוּ לֹא יִסַּבּוּ בְּלֶכְתָּן׃
יח וְגַבֵּיהֶן וְגֹבַהּ לָהֶם וְיִרְאָה לָהֶם וְגַבֹּתָם מְלֵאֹת עֵינַיִם סָבִיב לְאַרְבַּעְתָּן׃
יט וּבְלֶכֶת הַחַיֹּות יֵלְכוּ הָאֹופַנִּים אֶצְלָם וּבְהִנָּשֵׂא הַחַיֹּות מֵעַל הָאָרֶץ יִנָּשְׂאוּ הָאֹופַנִּים׃
(ממש מזכיר מערכת גלגלים מודרנית, האין כך?)
כ עַל אֲשֶׁר יִהְיֶה-שָּׁם הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ שָׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת וְהָאֹופַנִּים יִנָּשְׂאוּ לְעֻמָּתָם כִּי רוּחַ הַחַיָּה בָּאֹופַנִּים׃
כא בְּלֶכְתָּם יֵלֵכוּ וּבְעָמְדָם י͏ַעֲמֹדוּ וּבְהִנָּשְׂאָם מֵעַל הָאָרֶץ יִנָּשְׂאוּ הָאֹופַנִּים לְעֻמָּתָם כִּי רוּחַ הַחַיָּה בָּאֹופַנִּים׃
(וגם זה הפך לביטוי – 'הרוח החיה', המחייה)
כב וּדְמוּת עַל-רָאשֵׁי הַחַיָּה רָקִיעַ כְּעֵין הַקֶּרַח הַנֹּורָא נָטוּי עַל-רָאשֵׁיהֶם מִלְמָעְלָה׃
כג וְתַחַת הָרָקִיעַ כַּנְפֵיהֶם יְשָׁרֹות אִשָּׁה אֶל-אֲחֹותָהּ לְאִישׁ שְׁתַּיִם מְכַסֹּות לָהֵנָּה וּלְאִישׁ שְׁתַּיִם מְכַסֹּות לָהֵנָּה אֵת גְּוִיֹּתֵיהֶם׃
כד וָאֶשְׁמַע אֶת-קֹול כַּנְפֵיהֶם כְּקֹול מַיִם רַבִּים כְּקֹול-שַׁדַּי בְּלֶכְתָּם קֹול הֲמֻלָּה כְּקֹול מַחֲנֶה בְּעָמְדָם תְּרַפֶּינָה כַנְפֵיהֶן׃
(מקימות רעש גדול)
כה וַיְהִי-קֹול מֵעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל-רֹאשָׁם בְּעָמְדָם תְּרַפֶּינָה כַנְפֵיהֶן׃
כו וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל-רֹאשָׁם כְּמַרְאֵה אֶבֶן-סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְמָעְלָה׃
(גם בתיאור בשמות הופיעה 'לבנת ספיר'. ופה מראה כיסא ואל מתואר במראה אדם)
כז וָאֵרֶא כְּעֵין חַשְׁמַל כְּמַרְאֵה-אֵשׁ בֵּית-לָהּ סָבִיב מִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמָעְלָה וּמִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמַטָּה רָאִיתִי כְּמַרְאֵה-אֵשׁ וְנֹגַהּ לֹו סָבִיב׃
כח כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר יִהְיֶה בֶעָנָן בְּיֹום הַגֶּשֶׁם כֵּן מַרְאֵה הַנֹּגַהּ סָבִיב הוּא מַרְאֵה דְּמוּת כְּבֹוד-יהוה וָאֶרְאֶה וָאֶפֹּל עַל-פָּנַי וָאֶשְׁמַע קֹול מְדַבֵּר׃ ס
צריך רק לציין, כי כאן לה' יש מראה, והוא מראה אדם. מחשבה כזו לא תיתכן לפי המחשבה הרמב"מיסטית, אך זה לפחות פשט הכתובים. ותיאור כזה גם לא עולה בקנה אחד גם עם המקרא עצמו, בו נאמר 'כי לא ראיתם כל תמונה', ביחס לאל, ודיון זה אודות האנתרופומורפיות של האל הוא ארוך ומוכר. ואולי גם זו הייתה הסיבה מדוע רצו חכמים לגנוז את ספר יחזקאל.
*
נקרא גם את פרק ב' הקצר –
יחזקאל ב –
יחזקאל ממונה –
א וַיֹּאמֶר אֵלָי בֶּן-אָדָם עֲמֹד עַל-רַגְלֶיךָ וַאֲדַבֵּר אֹתָךְ׃
ב וַתָּבֹא בִי רוּחַ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלַי וַתַּעֲמִדֵנִי עַל-רַגְלָי וָאֶשְׁמַע אֵת מִדַּבֵּר אֵלָי׃ פ
ג וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן-אָדָם שֹׁולֵחַ אֲנִי אֹותְךָ אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל-גֹּויִם הַמֹּורְדִים אֲשֶׁר מָרְדוּ-בִי הֵמָּה וַאֲבֹותָם פָּשְׁעוּ בִי עַד-עֶצֶם הַיֹּום הַזֶּה׃
ד וְהַבָּנִים קְשֵׁי פָנִים וְחִזְקֵי-לֵב אֲנִי שֹׁולֵחַ אֹותְךָ אֲלֵיהֶם וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהֹוִה׃
ה וְהֵמָּה אִם-יִשְׁמְעוּ וְאִם-יֶחְדָּלוּ כִּי בֵּית מְרִי הֵמָּה וְיָדְעוּ כִּי נָבִיא הָיָה בְתֹוכָם׃ פ
ו וְאַתָּה בֶן-אָדָם אַל-תִּירָא מֵהֶם וּמִדִּבְרֵיהֶם אַל-תִּירָא כִּי סָרָבִים וְסַלֹּונִים (קוצים) אֹותָךְ וְאֶל-עַקְרַבִּים אַתָּה יֹושֵׁב מִדִּבְרֵיהֶם אַל-תִּירָא וּמִפְּנֵיהֶם אַל-תֵּחָת כִּי בֵּית מְרִי הֵמָּה׃
ז וְדִבַּרְתָּ אֶת-דְּבָרַי אֲלֵיהֶם אִם-יִשְׁמְעוּ וְאִם-יֶחְדָּלוּ כִּי מְרִי הֵמָּה׃ פ
(כלומר – אתה את שלך עשה, ואיך הם יגיבו זה כבר עניינם. וכאן ביטויים קשים לעם – 'בית המרי', 'קשי פנים וחזקי מצח', 'סרבים וסלונים', 'עקרבים').
ח וְאַתָּה בֶן-אָדָם שְׁמַע אֵת אֲשֶׁר-אֲנִי מְדַבֵּר אֵלֶיךָ אַל-תְּהִי-מֶרִי כְּבֵית הַמֶּרִי פְּצֵה פִיךָ וֶאֱכֹל אֵת אֲשֶׁר-אֲנִי נֹתֵן אֵלֶיךָ׃
ט וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה-יָד שְׁלוּחָה אֵלָי וְהִנֵּה-בֹו מְגִלַּת-סֵפֶר׃
י וַיִּפְרֹשׂ אֹותָהּ לְפָנַי וְהִיא כְתוּבָה פָּנִים וְאָחֹור וְכָתוּב אֵלֶיהָ קִנִים וָהֶגֶה וָהִי׃ ס
(שירי קינה, אנחות ובכי – כלומר נבואות פורענות קשות).
הפסוק היומי 