פה ושם מדווחים על התקהלויות אסורות.
פורים היה אתמול ויהיה גם מחר, ובו קוראים את מגילת אסתר, בה מסופר כי היהודים 'התקהלו' לעמוד על נפשם.
אֲשֶׁר נָתַן הַמֶּלֶךְ לַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל-עִיר-וָעִיר לְהִקָּהֵל וְלַעֲמֹד עַל-נַפְשָׁם לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת-כָּל-חֵיל עַם וּמְדִינָה הַצָּרִים אֹתָם טַף וְנָשִׁים וּשְׁלָלָם לָבֹוז.
אסתר ח, יא.
נִקְהֲלוּ הַיְּהוּדִים בְּעָרֵיהֶם בְּכָל-מְדִינֹות הַמֶּלֶךְ אֳחַשְׁוֵרֹושׁ לִשְׁלֹחַ יָד בִּמְבַקְשֵׁי רָעָתָם וְאִישׁ לֹא-עָמַד לִפְנֵיהֶם כִּי-נָפַל פַּחְדָּם עַל-כָּל-הָעַמִּים.
אסתר ט, ב.
וַיִּקָּהֲלוּ (היהודיים) הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר-בְּשׁוּשָׁן גַּם בְּיֹום אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וַיּ͏ַהַרְגוּ בְשׁוּשָׁן שְׁלֹשׁ מֵאֹות אִישׁ וּבַבִּזָּה לֹא שָׁלְחוּ אֶת-יָדָם.
אסתר ט, טז.
(והיהודיים) וְהַיְּהוּדִים אֲשֶׁר-בְּשׁוּשָׁן נִקְהֲלוּ בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר בֹּו וּבְאַרְבָּעָה עָשָׂר בֹּו וְנֹוחַ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בֹּו וְעָשֹׂה אֹתֹו יֹום מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה׃
אסתר ט, יח.
*
משורש זה מצוי אף מעמד ההקהל, וכן גם מגילת קהלת.
לשונית, קהל כנראה בא מהמילה קול, שהרי קהל גדול עושה קול, כשם שהמון גדול הומה. כך גם סובר מילון ספיר, ומוסיף שהמילה קול באה מאכדית.
ובשיכול אותיות – להק.
*
ונוסיף מדרש ידוע מהעניין –
"אמר רב – כלו כל הקיצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה ומעשים טובים, ושמואל אמר – דיו לאבל שיעמוד באבלו. כתנאי, ר' אליעזר אומר – אם ישראל עושין תשובה נגאלין ואם לאו אין נגאלין. אמר ליה רבי יהושע – אם אין עושין תשובה אין נגאלין?! אלא הקב"ה מעמיד להן מלך שגזרותיו קשות כהמן וישראל עושין תשובה ומחזירן למוטב.
סנהדרין צז, ב.
