נקם

נקם
תומר פרסיקו כתב פוסט על מפלגת 'עוצמה יהודית' ואמר שזו אידיאולוגיה של נקמה בגויים. ואכן אין להכחיש שהאל מתואר פעמים רבות בתנ"ך כאל נוקם. נבחן כמה מקומות כאלה.

דברים לב, האזינו –

לד הֲלֹא הוּא (הנקם?) כָּמֻס עִמָּדִי חָתֻם בְּאוֹצְרֹתָי. לה לִי נָקָם וְשִׁלֵּם לְעֵת תָּמוּט רַגְלָם כִּי קָרוֹב יוֹם אֵידָם (צרתם) וְחָשׁ עֲתִדֹת לָמוֹ (ממהר לבוא). לו כִּי יָדִין יְהוָה עַמּוֹ וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם כִּי יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב. (אין עוזר) לז וְאָמַר אֵי אֱלֹהֵימוֹ צוּר חָסָיוּ בוֹ. לח אֲשֶׁר חֵלֶב זְבָחֵימוֹ יֹאכֵלוּ יִשְׁתּוּ יֵין נְסִיכָם יָקוּמוּ וְיַעְזְרֻכֶם יְהִי עֲלֵיכֶם סִתְרָה. (יהיו לכם מסתור מגן) לט רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְאֵין אֱלֹהִים עִמָּדִי אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל. מ כִּי אֶשָּׂא אֶל שָׁמַיִם יָדִי וְאָמַרְתִּי חַי אָנֹכִי לְעֹלָם. מא אִם שַׁנּוֹתִי (שננתי, חידדתי) בְּרַק חַרְבִּי וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי אָשִׁיב נָקָם לְצָרָי וְלִמְשַׂנְאַי אֲשַׁלֵּם. מב אַשְׁכִּיר (אשכר, ארווה) חִצַּי מִדָּם וְחַרְבִּי תֹּאכַל בָּשָׂר מִדַּם חָלָל וְשִׁבְיָה מֵרֹאשׁ פַּרְעוֹת אוֹיֵב. מג הַרְנִינוּ (שמחו) גוֹיִם עַמּוֹ כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֶּר (טיהר – לפי אבן עזרא) אַדְמָתוֹ עַמּוֹ.

ולמה ירנינו הגויים? –
רש"י (חלק) –
הרנינו גוים עמו – לאותו הזמן ישבחו האומות את ישראל: ראו מה שבחה של אומה זו שדבקה בהקב״ה בכל התלאות שעברו עליהם ולא עזבוהו, יודעים היו מה טיבו ושבחו.

וכפר – לשון ריצוי ופיוס, כמו: אכפרה פניו (בראשית ל״ב:כ״א), אניחנה לרוגזיה.

וכפר אדמתו – ומה הוא אדמתו עמו? כשעמו מתנחמין ארצו מתנחמת, וכן הוא אומר: רצית י״י את ארצך (תהלים פ״ה:ב׳) – במה רצית? שבת את שבות יעקב (תהלים פ״ה:ב׳).

*

מזמור הנקם הידוע, הנקרא מעת לעת בעצרות ציבוריות במועדים מסוימים –

תהלים צד

(א) אֵל נְקָמוֹת יְהוָה אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיַע.

(ב) הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָרֶץ הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים.

(ג) עַד מָתַי רְשָׁעִים יְהוָה עַד מָתַי רְשָׁעִים יַעֲלֹזוּ.

(ד) יַבִּיעוּ יְדַבְּרוּ עָתָק יִתְאַמְּרוּ (יתגאו) כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן.

(ה) עַמְּךָ יְהוָה יְדַכְּאוּ וְנַחֲלָתְךָ יְעַנּוּ.

(ו) אַלְמָנָה וְגֵר יַהֲרֹגוּ וִיתוֹמִים יְרַצֵּחוּ.

(ז) וַיֹּאמְרוּ לֹא יִרְאֶה יָּהּ וְלֹא יָבִין אֱלֹהֵי יַעֲקֹב.

(ח) בִּינוּ בֹּעֲרִים בָּעָם וּכְסִילִים מָתַי תַּשְׂכִּילוּ.

(ט) הֲנֹטַע אֹזֶן הֲלֹא יִשְׁמָע אִם יֹצֵר עַיִן הֲלֹא יַבִּיט.

(י) הֲיֹסֵר גּוֹיִם הֲלֹא יוֹכִיחַ (יעניש) הַמְלַמֵּד אָדָם דָּעַת.

(יא) יְהוָה יֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹת אָדָם כִּי הֵמָּה הָבֶל.

(יב) אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָּהּ וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ.

(יג) לְהַשְׁקִיט לוֹ מִימֵי רָע עַד יִכָּרֶה לָרָשָׁע שָׁחַת.

(יד) כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְהוָה עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב.

(טו) כִּי עַד צֶדֶק יָשׁוּב מִשְׁפָּט וְאַחֲרָיו כָּל יִשְׁרֵי לֵב. (ישוב המשפט)

(טז) מִי יָקוּם לִי עִם מְרֵעִים מִי יִתְיַצֵּב לִי עִם פֹּעֲלֵי אָוֶן.

(יז) לוּלֵי יְהוָה עֶזְרָתָה לִּי כִּמְעַט שָׁכְנָה דוּמָה נַפְשִׁי.

(יח) אִם אָמַרְתִּי מָטָה רַגְלִי חַסְדְּךָ יְהוָה יִסְעָדֵנִי. (יתמכני)

(יט) בְּרֹב שַׂרְעַפַּי בְּקִרְבִּי תַּנְחוּמֶיךָ יְשַׁעַשְׁעוּ נַפְשִׁי.

(כ) הַיְחָבְרְךָ כִּסֵּא הַוּוֹת יֹצֵר עָמָל עֲלֵי חֹק. (האם תתחבר למשפט רשע?)

(כא) יָגוֹדּוּ עַל נֶפֶשׁ צַדִּיק וְדָם נָקִי יַרְשִׁיעוּ.

(כב) וַיְהִי יְהוָה לִי לְמִשְׂגָּב וֵאלֹהַי לְצוּר מַחְסִי.

(כג) וַיָּשֶׁב עֲלֵיהֶם אֶת אוֹנָם (חטאם) וּבְרָעָתָם יַצְמִיתֵם יַצְמִיתֵם יְהוָה אֱלֹהֵינוּ.

*

ונחום מתאר את האל כאל נוקם, כאפיון מרכזי –

 נחום א

(א) מַשָּׂא נִינְוֵה סֵפֶר חֲזוֹן נַחוּם הָאֶלְקֹשִׁי.

(ב) אֵל קַנּוֹא וְנֹקֵם יְהוָה נֹקֵם יְהוָה וּבַעַל חֵמָה נֹקֵם יְהוָה לְצָרָיו וְנוֹטֵר הוּא לְאֹיְבָיו.

(ג) יְהֹוָה אֶרֶךְ אַפַּיִם וגדול [וּגְדָל] כֹּחַ וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה יְהוָה בְּסוּפָה וּבִשְׂעָרָה דַּרְכּוֹ וְעָנָן אֲבַק רַגְלָיו.

(ד) גּוֹעֵר בַּיָּם וַיַּבְּשֵׁהוּ וְכָל הַנְּהָרוֹת הֶחֱרִיב אֻמְלַל (יבש) בָּשָׁן וְכַרְמֶל וּפֶרַח לְבָנוֹן אֻמְלָל.

(ה) הָרִים רָעֲשׁוּ מִמֶּנּוּ וְהַגְּבָעוֹת הִתְמֹגָגוּ וַתִּשָּׂא הָאָרֶץ מִפָּנָיו וְתֵבֵל וְכָל יֹשְׁבֵי בָהּ.

(ו) לִפְנֵי זַעְמוֹ מִי יַעֲמוֹד וּמִי יָקוּם בַּחֲרוֹן אַפּוֹ חֲמָתוֹ נִתְּכָה כָאֵשׁ וְהַצֻּרִים נִתְּצוּ מִמֶּנּוּ.

(ז) טוֹב יְהוָה לְמָעוֹז בְּיוֹם צָרָה וְיֹדֵעַ חֹסֵי בוֹ.

(ח) וּבְשֶׁטֶף עֹבֵר כָּלָה יַעֲשֶׂה מְקוֹמָהּ וְאֹיְבָיו יְרַדֶּף חֹשֶׁךְ.

(ט) מַה תְּחַשְּׁבוּן אֶל יְהוָה, כָּלָה הוּא עֹשֶׂה (כליון גמור) לֹא תָקוּם פַּעֲמַיִם צָרָה. (בפעם אחת)

(י) כִּי עַד סִירִים (קוצים) סְבֻכִים וּכְסָבְאָם סְבוּאִים אֻכְּלוּ כְּקַשׁ יָבֵשׁ מָלֵא. (דימוי מורכב לכליון)

(יא) מִמֵּךְ (מנינוה) יָצָא חֹשֵׁב עַל יְהוָה רָעָה יֹעֵץ בְּלִיָּעַל.

(יב) כֹּה אָמַר יְהוָה אִם שְׁלֵמִים (צבאות אשור) וְכֵן רַבִּים וְכֵן נָגֹזּוּ וְעָבָר וְעִנִּתִךְ (עיניתיך בעבר) לֹא אֲעַנֵּךְ עוֹד.

(יג) וְעַתָּה אֶשְׁבֹּר מֹטֵהוּ מֵעָלָיִךְ וּמוֹסְרֹתַיִךְ אֲנַתֵּק.

(יד) וְצִוָּה עָלֶיךָ יְהוָה לֹא יִזָּרַע מִשִּׁמְךָ עוֹד, מִבֵּית אֱלֹהֶיךָ אַכְרִית פֶּסֶל וּמַסֵּכָה אָשִׂים קִבְרֶךָ כִּי קַלּוֹתָ. (אינך נחשב בעיניי ה')