המשך הסיפור שהתחיל בישעיה לו. כאן מחנה סנחריב מוכה ומתים בן רבים מאוד. זהו כנראה סיפור אגדי, אך סנחריב אכן חזר לארצו ולא החריב את ירושלים, כפי שמסופר גם במקורות אחרים.
הדבר המעניין כאן הוא שדברי רב-שקה בשם סנחריב נחשבים כחירוף כלפי האל. אני לא מצאתי בהם דבר כזה, ולכן הדבר תמוה בעיניי. אולי בגלל שמשווה את ה' לאלי העמים האחרים, וכאן חזקיה אומר – אין יסוד להשוואה זו.
ישעיה לז –
א וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ וַיִּקְרַע אֶת-בְּגָדָיו וַיִּתְכַּס בַּשָּׂק וַיָּבֹא בֵּית יהוה׃
ב וַיִּשְׁלַח אֶת-אֶלְיָקִים אֲשֶׁר-עַל-הַבַּיִת וְאֵת שֶׁבְנָא הַסֹּופֵר וְאֵת זִקְנֵי הַכֹּהֲנִים מִתְכַּסִּים בַּשַּׂקִּים אֶל-יְשַׁעְיָהוּ בֶן-אָמֹוץ הַנָּבִיא׃
ג וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו כֹּה אָמַר חִזְקִיָּהוּ יֹום-צָרָה וְתֹוכֵחָה (עונש) וּנְאָצָה (חירוף) הַיֹּום הַזֶּה כִּי בָאוּ בָנִים עַד-מַשְׁבֵּר וְכֹחַ אַיִן לְלֵדָה׃
(מדמה בני ירושלים לאישה יולדת)
ד אוּלַי יִשְׁמַע יהוה אֱלֹהֶיךָ אֵת דִּבְרֵי רַב-שָׁקֵה אֲשֶׁר שְׁלָחֹו מֶלֶךְ-אַשּׁוּר אֲדֹנָיו לְחָרֵף אֱלֹהִים חַי וְהֹוכִיחַ (והתווכח) בַּדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמַע יהוה אֱלֹהֶיךָ וְנָשָׂאתָ תְפִלָּה בְּעַד הַשְּׁאֵרִית הַנִּמְצָאָה׃
ה וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ אֶל-יְשַׁעְיָהוּ׃
ו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יְשַׁעְיָהוּ כֹּה תֹאמְרוּן אֶל-אֲדֹנֵיכֶם כֹּה אָמַר יהוה אַל-תִּירָא מִפְּנֵי הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ אֲשֶׁר גִּדְּפוּ נַעֲרֵי מֶלֶךְ-אַשּׁוּר אֹותִי׃
ז הִנְנִי נֹותֵן בֹּו רוּחַ וְשָׁמַע שְׁמוּעָה וְשָׁב אֶל-אַרְצֹו וְהִפַּלְתִּיו בַּחֶרֶב בְּאַרְצֹו׃
ח וַיָּשָׁב רַב-שָׁקֵה וַיִּמְצָא אֶת-מֶלֶךְ אַשּׁוּר נִלְחָם עַל-לִבְנָה כִּי שָׁמַע כִּי נָסַע מִלָּכִישׁ׃
ט וַיִּשְׁמַע עַל-תִּרְהָקָה מֶלֶךְ-כּוּשׁ לֵאמֹר יָצָא לְהִלָּחֵם אִתָּךְ וַיִּשְׁמַע וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל-חִזְקִיָּהוּ לֵאמֹר׃
י כֹּה תֹאמְרוּן אֶל-חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ-יְהוּדָה לֵאמֹר אַל-יַשִּׁאֲךָ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר אַתָּה בֹּוטֵחַ בֹּו לֵאמֹר לֹא תִנָּתֵן יְרוּשָׁלַ͏ִם בְּיַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר׃
יא הִנֵּה אַתָּה שָׁמַעְתָּ אֲשֶׁר עָשׂוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר לְכָל-הָאֲרָצֹות לְהַחֲרִימָם (להרסן) וְאַתָּה תִּנָּצֵל׃
יב הַהִצִּילוּ אֹותָם אֱלֹהֵי הַגֹּויִם אֲשֶׁר הִשְׁחִיתוּ אֲבֹותַי אֶת-גֹּוזָן וְאֶת-חָרָן וְרֶצֶף וּבְנֵי-עֶדֶן אֲשֶׁר בִּתְלַשָּׂר׃
יג אַיֵּה מֶלֶךְ-חֲמָת וּמֶלֶךְ אַרְפָּד וּמֶלֶךְ לָעִיר סְפַרְוָיִם הֵנַע וְעִוָּה׃
יד וַיִּקַּח חִזְקִיָּהוּ אֶת-הַסְּפָרִים (המכתבים) מִיַּד הַמַּלְאָכִים וַיִּקְרָאֵהוּ וַיַּעַל בֵּית יהוה וַיִּפְרְשֵׂהוּ חִזְקִיָּהוּ לִפְנֵי יהוה׃
טו וַיִּתְפַּלֵּל חִזְקִיָּהוּ אֶל-יהוה לֵאמֹר׃
טז יהוה צְבָאֹות אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים אַתָּה-הוּא הָאֱלֹהִים לְבַדְּךָ לְכֹל מַמְלְכֹות הָאָרֶץ אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ׃
יז הַטֵּה יהוה אָזְנְךָ וּשְׁמָע פְּקַח יהוה עֵינֶךָ וּרְאֵה וּשְׁמַע אֵת כָּל-דִּבְרֵי סַנְחֵרִיב אֲשֶׁר שָׁלַח לְחָרֵף אֱלֹהִים חָי׃
יח אָמְנָם יהוה הֶחֱרִיבוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר אֶת-כָּל-הָאֲרָצֹות וְאֶת-אַרְצָם׃
יט וְנָתֹן אֶת-אֱלֹהֵיהֶם בָּאֵשׁ כִּי לֹא אֱלֹהִים הֵמָּה כִּי אִם-מַעֲשֵׂה יְדֵי-אָדָם עֵץ וָאֶבֶן וַיְאַבְּדוּם׃
כ וְעַתָּה יהוה אֱלֹהֵינוּ הֹושִׁיעֵנוּ מִיָדֹו וְיֵדְעוּ כָּל-מַמְלְכֹות הָאָרֶץ כִּי-אַתָּה יהוה לְבַדֶּךָ׃
כא וַיִּשְׁלַח יְשַׁעְיָהוּ בֶן-אָמֹוץ אֶל-חִזְקִיָּהוּ לֵאמֹר כֹּה-אָמַר יהוה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הִתְפַּלַּלְתָּ אֵלַי אֶל-סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר׃
כב זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר-דִּבֶּר יהוה עָלָיו בָּזָה לְךָ לָעֲגָה לְךָ בְּתוּלַת בַּת-צִיֹּון אַחֲרֶיךָ רֹאשׁ הֵנִיעָה בַּת יְרוּשָׁלָ͏ִם׃
(מדמה את ירושלים לבתולה הלועגת לאשור)
כג אֶת-מִי חֵרַפְתָּ וְגִדַּפְתָּ וְעַל-מִי הֲרִימֹותָה קֹּול וַתִּשָּׂא מָרֹום עֵינֶיךָ אֶל-קְדֹושׁ יִשְׂרָאֵל׃
כד בְּיַד עֲבָדֶיךָ חֵרַפְתָּ אֲדֹנָי וַתֹּאמֶר בְּרֹב רִכְבִּי אֲנִי עָלִיתִי מְרֹום הָרִים יַרְכְּתֵי לְבָנֹון וְאֶכְרֹת קֹומַת אֲרָזָיו מִבְחַר בְּרֹשָׁיו וְאָבֹוא מְרֹום קִצֹּו יַעַר כַּרְמִלֹּו׃
(דימית לעלות מעלה, ציור חוזר בנביאים)
כה אֲנִי קַרְתִּי וְשָׁתִיתִי מָיִם וְאַחְרִב בְּכַף-פְּעָמַי כֹּל יְאֹרֵי מָצֹור׃
(קרתי – חפרתי, וכן מקור־מים, מגזרת נקר)
כו הֲלֹוא-שָׁמַעְתָּ לְמֵרָחֹוק (מזמן) אֹותָהּ עָשִׂיתִי מִימֵי קֶדֶם וִיצַרְתִּיהָ עַתָּה הֲבֵאתִיהָ וּתְהִי לְהַשְׁאֹות גַּלִּים נִצִּים עָרִים בְּצֻרֹות׃ (להרוס ערים חזקות)
כז וְיֹשְׁבֵיהֶן קִצְרֵי-יָד חַתּוּ (נשברו, או פחדו) וָבֹשׁוּ הָיוּ עֵשֶׂב שָׂדֶה וִירַק דֶּשֶׁא חֲצִיר גַּגֹּות וּשְׁדֵמָה לִפְנֵי קָמָה׃ (מיני עשב)
כח וְשִׁבְתְּךָ וְצֵאתְךָ וּבֹואֲךָ יָדָעְתִּי וְאֵת הִתְרַגֶּזְךָ אֵלָי׃
כט יַעַן הִתְרַגֶּזְךָ אֵלַי וְשַׁאֲנַנְךָ (גאוותך) עָלָה בְאָזְנָי וְשַׂמְתִּי חַחִי בְּאַפֶּךָ וּמִתְגִּי (חלק מהרסן) בִּשְׂפָתֶיךָ וַהֲשִׁיבֹתִיךָ בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר-בָּאתָ בָּהּ׃
ל וְזֶה-לְּךָ הָאֹות אָכֹול הַשָּׁנָה סָפִיחַ וּבַשָּׁנָה הַשֵּׁנִית שָׁחִיס וּבַשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית זִרְעוּ וְקִצְרוּ וְנִטְעוּ כְרָמִים (ואכול) וְאִכְלוּ פִרְיָם׃
(ספיח – שארית, התבואה הצומחת מאליה, שחיס – שארית השארית. לפי זכרוני)
לא וְיָסְפָה פְּלֵיטַת בֵּית-יְהוּדָה הַנִּשְׁאָרָה שֹׁרֶשׁ לְמָטָּה וְעָשָׂה פְרִי לְמָעְלָה׃
לב כִּי מִירוּשָׁלַ͏ִם תֵּצֵא שְׁאֵרִית וּפְלֵיטָה מֵהַר צִיֹּון קִנְאַת יהוה צְבָאֹות תַּעֲשֶׂה-זֹּאת׃ ס
לג לָכֵן כֹּה-אָמַר יהוה אֶל-מֶלֶךְ אַשּׁוּר לֹא יָבֹוא אֶל-הָעִיר הַזֹּאת וְלֹא-יֹורֶה שָׁם חֵץ וְלֹא-יְקַדְּמֶנָּה מָגֵן וְלֹא-יִשְׁפֹּךְ עֳלֶיהָ סֹלְלָה׃
לד בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר-בָּא בָּהּ יָשׁוּב וְאֶל-הָעִיר הַזֹּאת לֹא יָבֹוא נְאֻם-יהוה׃
לה וְגַנֹּותִי (אגן) עַל-הָעִיר הַזֹּאת לְהֹושִׁיעָהּ לְמַעֲנִי וּלְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי׃ ס לו וַיֵּצֵא מַלְאַךְ יהוה וַיַּכֶּה בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה וּשְׁמֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים׃
לז וַיִּסַּע וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ-אַשּׁוּר וַיֵּשֶׁב בְּנִינְוֵה׃
לח וַיְהִי הוּא מִשְׁתַּחֲוֶה בֵּית נִסְרֹךְ אֱלֹהָיו וְאַדְרַמֶּלֶךְ וְשַׂרְאֶצֶר בָּנָיו הִכֻּהוּ בַחֶרֶב וְהֵמָּה נִמְלְטוּ אֶרֶץ אֲרָרָט וַיִּמְלֹךְ אֵסַר-חַדֹּן בְּנֹו תַּחְתָּיו׃ ס
*
וכך הסיפור מוצג במנסרת סנחריב, אבן גדולה שעליה חקקו את הדברים –
את חזקיה היהודי, שלא נכנע לפני, שמתי מצור על 46 עריו הבצורות … ועל הערים הקטנות שמסביב … ולכדתי אותן באמצעות סוללות מעפר ואילי מצור מובאים לחומה, בהתקפת חיל- רגלים, דרך מנהרות שנחפרו מתחת לחומה ופרצות בחומה … ובאמצעות סולמות שהוצבו מעל לחומה. לקחתי משם 200,150 גברים נשים וטף וגם שלל רב: סוסים, פרדים, חמורים … ואת חזקיה כלאתי בעירו ירושלים כאילו היה ציפור בכלוב. הטלתי סגר על העיר ואסרתי את יציאתו מהעיר. את עריו בזזתי, לקחתי חלקים מארצו ונתתי למלכי אשדוד, אשקלון, עקרון ועזה … כך הקטנתי משטחי ארצו, ובנוסף למס המשולם כל שנה, הטלתי עליו גם מס מנחת מס ומתנות…
הפסוק היומי 