באיוב כב אליפז נושא נאום בו הוא מאשים את איוב בשרשרת חטאים איומים, בעוד אנו זוכרים כי איוב – תָּם וְיָשָׁר וִירֵא אֱלֹהִים–וְסָר מֵרָע (איוב א, א). מעולם לא הבנתי מדוע אליפז מטיח באיוב דברים אלה, ומנין לו התעוזה לכך. זה גם מאשר למפרע את נזיפת האל בשלושת הרעים שבאה בסוף הספר. נקרא את כתב ההאשמות –
איוב כב
א וַיַּעַן אֱלִיפַז הַתֵּמָנִי וַיֹּאמַר׃
ב הַלְאֵל יִסְכָּן -גָּבֶר כִּי-יִסְכֹּן עָלֵימֹו מַשְׂכִּיל׃
(האם האדם יכול להועיל לאל? הוא יכול להועיל לעצמו בהשכלה. כאן יסכון – יועיל)
ג הַחֵפֶץ לְשַׁדַּי כִּי תִצְדָּק וְאִם-בֶּצַע כִּי-תַתֵּם דְּרָכֶיךָ׃
(לאל אין תועלת מצדקתך)
ד הֲמִיִּרְאָתְךָ יֹכִיחֶךָ יָבֹוא עִמְּךָ בַּמִּשְׁפָּט׃
(האם בגלל יראתך הוא מעניש אותך? כאן יוכיחך – יענישך)
ה הֲלֹא רָעָתְךָ רַבָּה וְאֵין-קֵץ לַעֲוֹנֹתֶיךָ׃
(ומכאן מתחילה רשימת ההאשמות)
ו כִּי-תַחְבֹּל אַחֶיךָ חִנָּם וּבִגְדֵי עֲרוּמִּים תַּפְשִׁיט׃
(לקחת עירבון בלי סיבה)
ז לֹא-מַיִם עָיֵף תַּשְׁקֶה וּמֵרָעֵב תִּמְנַע-לָחֶם׃
(לא כלכלת רעבים וצמאים)
ח וְאִישׁ זְרֹועַ לֹו הָאָרֶץ וּנְשׂוּא פָנִים יֵשֶׁב בָּהּ׃
(וחז"ל אמרו – כל דאלים גבר)
ט אַלְמָנֹות שִׁלַּחְתָּ רֵיקָם וּזְרֹעֹות יְתֹמִים יְדֻכָּא׃
(לא עזרת לאלמנות ויתומים, כפי שמצווה התורה)
י עַל-כֵּן סְבִיבֹותֶיךָ פַחִים וִיבַהֶלְךָ פַּחַד פִּתְאֹם׃
(לכן אתה בצרה)
יא אֹו-חֹשֶׁךְ לֹא-תִרְאֶה וְשִׁפְעַת-מַיִם תְּכַסֶּךָּ׃
(מסביבך חושך ומים, כפי שנאמר בתהילים משל הטביעה במים)
יב הֲלֹא-אֱלֹוהַּ גֹּבַהּ שָׁמָיִם וּרְאֵה רֹאשׁ כֹּוכָבִים כִּי-רָמּוּ׃
(אלוהים גדול)
יג וְאָמַרְתָּ מַה-יָּדַע אֵל הַבְעַד עֲרָפֶל יִשְׁפֹּוט׃
(חשבת שהאל אינו יודע, ושאינו יכול לשפוט מבעד לערפל, ששם מעונו)
יד עָבִים סֵתֶר-לֹו וְלֹא יִרְאֶה וְחוּג שָׁמַיִם יִתְהַלָּךְ׃
(הוא מסתתר מאחורי העננים ולכן לא רואה, ורק בשמים מהלכו)
טו הַאֹרַח עֹולָם תִּשְׁמֹר אֲשֶׁר דָּרְכוּ מְתֵי-אָוֶן׃
(האם תלך בדרך העולם של הרשעים?)
טז אֲשֶׁר-קֻמְּטוּ וְלֹא-עֵת נָהָר יוּצַק יְסֹודָם׃
(שנשמדו לפני זמנם, נשטפו בנהר)
יז הָאֹמְרִים לָאֵל סוּר מִמֶּנּוּ וּמַה-יִּפְעַל שַׁדַּי לָמֹו׃
(מרחיקי האל ומכחישי השגחתו)
יח וְהוּא מִלֵּא בָתֵּיהֶם טֹוב וַעֲצַת רְשָׁעִים רָחֲקָה מֶנִּי׃
(והאל מילא בתיהם טוב, למרות זאת. אני מתרחק מעצת הרשעים)
יט יִרְאוּ צַדִּיקִים וְיִשְׂמָחוּ וְנָקִי יִלְעַג-לָמֹו׃
(הצדיקים ישמחו והנקיים ילעגו לרשעים)
כ אִם-לֹא נִכְחַד קִימָנוּ וְיִתְרָם אָכְלָה אֵשׁ׃
(קימנו – קמנו. אכן אויבנו נכחדו, ואת יתרתם אכלה אש, אומרים הצדיקים)
ועתה מתחילה העצה –
כא הַסְכֶּן -נָא עִמֹּו וּשְׁלָם בָּהֶם תְּבֹואַתְךָ טֹובָה׃
(הסכם עם האל, או הרגל עצמך בדרכו, והשלם איתו, ותבוא לך טובה)
כב קַח-נָא מִפִּיו תֹּורָה וְשִׂים אֲמָרָיו בִּלְבָבֶךָ׃
(למד ממנו)
כג אִם-תָּשׁוּב עַד-שַׁדַּי תִּבָּנֶה תַּרְחִיק עַוְלָה מֵאָהֳלֶךָ׃
(אם תשוב לאל תצליח)
כד וְשִׁית-עַל-עָפָר בָּצֶר וּבְצוּר נְחָלִים אֹופִיר׃
(וזהבך השלך לעפר ולסלע הנחל?)
כה וְהָיָה שַׁדַּי בְּצָרֶיךָ וְכֶסֶף תֹּועָפֹות לָךְ׃
(אז האל יעזור לך ויהיה נגד אויביך, וטוב מכסף, כפי שאומר משלי. ואולי להפך – יהיה לך כסף רב)
כו כִּי-אָז עַל-שַׁדַּי תִּתְעַנָּג וְתִשָּׂא אֶל-אֱלֹוהַּ פָּנֶיךָ׃
(אז תתענג)
כז תַּעְתִּיר אֵלָיו וְיִשְׁמָעֶךָּ וּנְדָרֶיךָ תְשַׁלֵּם׃
(ישמע תפילתך)
כח וְתִגְזַר-אֹומֶר וְיָקָם לָךְ וְעַל-דְּרָכֶיךָ נָגַהּ אֹור׃
(כשתחליט לעשות האל יצליח דרכך ויאיר אותה)
כט כִּי-הִשְׁפִּילוּ וַתֹּאמֶר גֵּוָה וְשַׁח עֵינַיִם יֹושִׁעַ׃
(תעודד המושפלים. האל מושיע למדוכאים)
ל י͏ְמַלֵּט אִי-נָקִי וְנִמְלַט בְּבֹר כַּפֶּיךָ׃ פ
(הוא יציל את החוטא, שינצל על-ידי נקיון כפייך).
*
לשונית
מילון ספיר –
סוֹכֵן
1. [עח] מסוּגל, מַצליח, מתאים (ספרותי): לא יִסכּון לתַפקיד; מַחבַת זו תִסכּון לטיגוּן לביבות
2. [תנ] מועיל, עוזֵר: מה יסכָן לך מה אֹעיל מחטאתי (איוב לה 3); מקום לא יועיל הון ולא יִסכּון קִניין (חובות הלבבות)
3. [יב] שולֵט, מושֵל: אָמנם כֵּן… יֵצר סוכֵן בנו (מלשון התפילה); רצון אחד סוכֵן בו – להתעשר
4. [נ] סוכנת, ממונה על כַּלכּלת (משק) הבית, כאמור בפסוק: "לֶך בֹּא אל הסֹכֵן הזה" (ישעיה כב 15) וכן בפסוק: "וַתהי למלך סֹכֶנת וַתשרתהו" (מלכים א' א, 4).
אטימולוגיה –
סוֹכֵן
שאילה מאכדית: shakno שפירושה המקורי היה מושל מחוז. בדרך של סיגול ובידול קיבלה המילה את משמעותה העכשווית.
הפסוק היומי 