יום שלג, ויש צילום יפה של צבאים. הזדמנות טובה להיזכר כי האהוב בשיר השירים מושווה 'לצבי או לעופר האיילים' כמה פעמים –
דֹּומֶה דֹודִי לִצְבִי אֹו לְעֹפֶר הָאַיָּלִים הִנֵּה-זֶה עֹומֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ מַשְׁגִּיחַ מִן-הַחֲלֹּנֹות מֵצִיץ מִן-ה͏ַחֲרַכִּים׃
שיר השירים ב, ט.
עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיֹּום וְנָסוּ הַצְּלָלִים סֹב דְּמֵה-לְךָ דֹודִי לִצְבִי אֹו לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל-הָרֵי בָתֶר׃
שיר השירים ב, יז.
בְּרַח דֹּודִי וּדְמֵה-לְךָ לִצְבִי אֹו לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי בְשָׂמִים׃
שיר השירים ח, יד.
*
והמדרשים כאן רבים. הנה שניים –
מדרש רבה –
דָּבָר אַחֵר: אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים – לְאוֹרְזְלֵיהוֹן דְּאַיַּילְתָּא. הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ, אַחַר כֹּתֶל מַעֲרָבִי שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, לָמָּה שֶׁנִּשְׁבַּע לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֵינוֹ חָרֵב לְעוֹלָם, וְשַׁעַר הַכֹּהֵן וְשַׁעַר חוּלְדָה לֹא חָרְבוּ לְעוֹלָם עַד שֶׁיְחַדְּשֵׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַנוֹת, זוֹ זְכוּת אָבוֹת. מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים, זוֹ זְכוּת אִמָּהוֹת.
ילקוט שמעוני –
דבר אחר: עד שיפוח היום – עד שיופיע הקב״ה מלכותו בעולם הזה, ונסו הצללים אלו צללי המלכיות. אלך לי אל הר המור זה ירושלים שנאמר באתי לגני.