הפסוקים המדברים על הדאגה לעניים רבים מספור. אביא שניים מהם, שחוזרים על רעיון אחד – דיכוי העני הוא כקללת האל.
הראשון הוא ידוע מאוד והפך כבר למטבע לשון –
לֹעֵג לָרָשׁ חֵרֵף עֹשֵׂהוּ שָׂמֵחַ לְאֵיד לֹא יִנָּקֶה׃
משלי יז, ה.
כלומר – הלועג לרש מחרף את עושהו של הרש, הוא האל, והשמח בצרתו של אחר – ייענש.
עתה, אותו רעיון חוזר גם במזמור אחד בתהילים, וזה פחות ידוע –
תהילים י –
תפילה למפלת הרשעים
א לָמָה יהוה תַּעֲמֹד בְּרָחֹוק תַּעְלִים לְעִתֹּות בַּצָּר͏ָה׃
(למה תתעלם בעת צרה)
ב בְּגַאֲוַת רָשָׁע יִדְלַק עָנִי יִתָּפְשׂוּ בִּמְזִמֹּות זוּ חָשָׁבוּ׃
(ידלק – ירדוף)
ג כִּי-הִלֵּל רָשָׁע עַל-תַּאֲוַת נַפְשֹׁו וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ נִאֵץ יהוה׃
(המברך את רודף הבצע מנאץ את ה', לפי פירוש אחד)
ד רָשָׁע כְּגֹבַהּ אַפֹּו בַּל-יִדְרֹשׁ אֵין אֱלֹהִים כָּל-מְזִמֹּותָיו׃
(רשע מתגאה ולא כולל את אלוהים בתוכניותיו)
ה יָחִילוּ (דרכו) דְרָכָיו בְּכָל-עֵת מָרֹום מִשְׁפָּטֶיךָ מִנֶּגְדֹּו כָּל-צֹורְרָיו יָפִיחַ בָּהֶם׃
('הוא תמיד מצליח. חוקיך הנעלים רחוקים ממנו. הוא נושף בבוז באויב').
ו אָמַר בְּלִבֹּו בַּל-אֶמֹּוט לְדֹר וָדֹר אֲשֶׁר לֹא-בְרָע׃
(אומר בלבו שלא ייכשל)
ז אָלָה פִּיהוּ מָלֵא וּמִרְמֹות וָתֹךְ תַּחַת לְשֹׁונֹו עָמָל וָאָוֶן׃
(מקלל ומרמה)
ח יֵשֵׁב בְּמַאְרַב חֲצֵרִים בַּמִּסְתָּרִים יַהֲרֹג נָקִי עֵינָיו לְחֵלְכָה יִצְפֹּנוּ׃
(אורב למסכנים)
ט יֶאֱרֹב בַּמִּסְתָּר כְּאַרְיֵה בְסֻכֹּה יֶאֱרֹב לַחֲטֹוף עָנִי יַחְטֹף עָנִי בְּמָשְׁכֹו בְרִשְׁתֹּו׃
(אורב כאריה במסתור)
י (ודכה) יִדְכֶּה יָשֹׁחַ וְנָפַל בַּעֲצוּמָיו (חלכאים) חֵיל כָּאִים ׃
(החלשים נופלים בידו)
יא אָמַר בְּלִבֹּו שָׁכַח אֵל הִסְתִּיר פָּנָיו בַּל-רָאָה לָנֶצַח׃
יב קוּמָה יהוה אֵל נְשָׂא יָדֶךָ אַל-תִּשְׁכַּח (עניים) עֲנָו͏ִים׃
יג עַל-מֶה נִאֵץ רָשָׁע אֱלֹהִים אָמַר בְּלִבֹּו לֹא תִּדְרֹשׁ׃
(כלומר, רדיפת העני היא כקללת האל)
יד רָאִתָה כִּי-אַתָּה עָמָל וָכַעַס תַּבִּיט לָתֵת בְּיָדֶךָ עָלֶיךָ יַעֲזֹב חֵלֶכָה יָתֹום אַתָּה הָיִיתָ עֹוזֵר׃
(אתה עוזר לעניים)
טו שְׁבֹר זְרֹועַ רָשָׁע וָרָע תִּדְרֹושׁ-רִשְׁעֹו בַל-תִּמְצָא׃
(דרוש רשעתו עד שלא תימצא יותר)
טז יהוה מֶלֶךְ עֹולָם וָעֶד אָבְדוּ גֹויִם מֵאַרְצֹו׃
יז תַּאֲוַת עֲנָוִים שָׁמַעְתָּ יהוה תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ׃
(חזק לבם והקשב להם)
יח לִשְׁפֹּט יָתֹום וָדָךְ בַּל-יֹוסִיף עֹוד לַעֲרֹץ אֱנֹושׁ מִן-הָאָרֶץ׃
(להפסיק העריצות וההפחדה).