תהילים פד

מישהו ציטט את תהילים פד, אז נקרא אותו –
זה שיר אהבה וגעגועים להסתופפות בבית המקדש, מה שהפך לאחר חורבנו לבית המדרש –

תהילים פד –

א לַמְנַצֵּחַ עַל-הַגִּתִּית לִבְנֵי-קֹרַח מִזְמֹור׃
ב מַה-יְּדִידֹות (אהבה, נועם) מִשְׁכְּנֹותֶיךָ יהוה צְבָאֹות׃
ג נִכְסְפָה וְגַם-כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרֹות יהוה לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵל-חָי׃
ד גַּם-צִפֹּור מָצְאָה בַיִת וּדְרֹור קֵן לָהּ אֲשֶׁר-שָׁתָה אֶפְרֹחֶיהָ אֶת-מִזְבְּחֹותֶיךָ יהוה צְבָאֹות מַלְכִּי וֵאלֹהָי׃
(מדמה עצמו לציפור שמצאה בית).
ה אַשְׁרֵי יֹושְׁבֵי בֵיתֶךָ עֹוד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה׃
ו אַשְׁרֵי אָדָם עֹוז-לֹו בָךְ מְסִלֹּות (דרכים ישרות) בִּלְבָבָם׃
ז עֹבְרֵי בְּעֵמֶק הַבָּכָא מַעְיָן יְשִׁיתוּהוּ גַּם-בְּרָכֹות יַעְטֶה מֹורֶה׃
(להלן, בסוף)
ח יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל-חָיִל (יתחזקו) יֵרָאֶה אֶל-אֱלֹהִים בְּצִיֹּון׃
ט יהוה אֱלֹהִים צְבָאֹות שִׁמְעָה תְפִלָּתִי הַאֲזִינָה אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה׃
י מָגִנֵּנוּ רְאֵה אֱלֹהִים וְהַבֵּט פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ׃
יא כִּי טֹוב-יֹום בַּחֲצֵרֶיךָ מֵאָלֶף בָּחַרְתִּי הִסְתֹּופֵף בְּבֵית אֱלֹהַי מִדּוּר בְּאָהֳלֵי-רֶשַׁע׃
יב כִּי שֶׁמֶשׁ  וּמָגֵן יהוה אֱלֹהִים חֵן וְכָבֹוד יִתֵּן יהוה לֹא יִמְנַע-טֹוב לַהֹלְכִים בְּתָמִים׃
יג יהוה צְבָאֹות אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ׃

וזה הפסוק הקשה יותר –
עמק הבכא – שם מקום, ולפי רשב"ם מלשון נבכי ים, עומק ים, ומזכיר בצלילו בכי, והוא גם אתר קרב במלחמת יום-כיפור.
מעיין ישיתיהו – העוברים בו, עולי הרגל, הופכים אותו למעיין.
גם ברכות יעטה מורה – על פי הפשט – המורה, הגשם, ממלא את הבריכות. ועל פי הדרש – המורה, מלשון הורה, מבורך. והפך למעין פתגם בפי העם, או בפי תלמידי החכמים.