צמא

פייסבוק הזכיר לי שיתוף שלי מלפני שנתיים, ציטוט זה מאבן רושד –

"יתרה מזאת, אנו אומרים שהמונע את העיון בספרי החכמה מהראוי לה מחשש פן אנשים מהנחותים בבני אדם ייחשדו שמא סטו מהדרך הנכונה בעקבות עיונם בספרים אלו, דינו כדין המונע מהצמא לשתות מים קרים וערבים לחך עד אשר ימות [אדם] מצמא, משום שאנשים נחנקו משתיית מים. המוות מחנק הנגרם בשל שתיית מים הוא עניין מקרי, אולם המוות מצמא הוא מהותי והכרחי".

אז אולי זה הזמן להזכיר את מוטיב הצמא והמים בתנ"ך, שאביא רק כמה דוגמאות לו, אבל מהדוגמאות היותר בולטות. וכבר אמרו חז"ל שאין מים אלא תורה –

ישעיה מא –
יז הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיֹונִים מְבַקְשִׁים מַיִם וָאַיִן לְשֹׁונָם בַּצָּמָא נָשָׁתָּה אֲנִי יהוה אֶעֱנֵם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֹא אֶעֶזְבֵם׃
יח אֶפְתַּח עַל-שְׁפָיִים נְהָרֹות וּבְתֹוךְ בְּקָעֹות מַעְיָנֹות אָשִׂים מִדְבָּר לַאֲגַם-מַיִם וְאֶרֶץ צִיָּה לְמֹוצָאֵי מָיִם׃
יט אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז שִׁטָּה וַהֲדַס וְעֵץ שָׁמֶן אָשִׂים בָּעֲרָבָה בְּרֹושׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו׃
כ לְמַעַן יִרְאוּ וְיֵדְעוּ וְיָשִׂימוּ וְיַשְׂכִּילוּ יַחְדָּו כִּי יַד-יהוה עָשְׂתָה זֹּאת וּקְדֹושׁ יִשְׂרָאֵל בְּרָאָהּ׃

ישעיה מד –
א וְעַתָּה שְׁמַע יַעֲקֹב עַבְדִּי וְיִשְׂרָאֵל בָּחַרְתִּי בֹו׃
ב כֹּה-אָמַר יהוה עֹשֶׂךָ וְיֹצֶרְךָ מִבֶּטֶן יַעְזְרֶךָּ אַל-תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב וִישֻׁרוּן בָּחַרְתִּי בֹו׃
ג כִּי אֶצָּק-מַיִם עַל-צָמֵא וְנֹזְלִים עַל-יַבָּשָׁה אֶצֹּק רוּחִי עַל-זַרְעֶךָ וּבִרְכָתִי עַל-צֶאֱצָאֶיךָ׃
ד וְצָמְחוּ בְּבֵין חָצִיר כַּעֲרָבִים עַל-יִבְלֵי-מָיִם׃
ה זֶה יֹאמַר לַיהוה אָנִי וְזֶה יִקְרָא בְשֵׁם-יַעֲקֹב וְזֶה יִכְתֹּב יָדֹו לַיהוה וּבְשֵׁם יִשְׂרָאֵל יְכַנֶּה׃

ישעיה נה –
א הֹוי כָּל-צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם וַאֲשֶׁר אֵין-לֹו כָּסֶף לְכוּ שִׁבְרוּ וֶאֱכֹלוּ וּלְכוּ שִׁבְרוּ בְּלֹוא-כֶסֶף וּבְלֹוא מְחִיר יַיִן וְחָלָב׃
ב לָמָּה תִשְׁקְלוּ-כֶסֶף בְּלֹוא-לֶחֶם וִיגִיעֲכֶם בְּלֹוא לְשָׂבְעָה שִׁמְעוּ שָׁמֹועַ אֵלַי וְאִכְלוּ-טֹוב וְתִתְעַנַּג בַּדֶּשֶׁן נַפְשְׁכֶם׃
ג הַטּוּ אָזְנְכֶם וּלְכוּ אֵלַי שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם וְאֶכְרְתָה לָכֶם בְּרִית עֹולָם חַסְדֵי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים׃
ד הֵן עֵד לְאוּמִּים נְתַתִּיו נָגִיד וּמְצַוֵּה לְאֻמִּים׃
ה הֵן גֹּוי לֹא-תֵדַע תִּקְרָא וְגֹוי לֹא-יְדָעוּךָ אֵלֶיךָ יָרוּצוּ לְמַעַן יהוה אֱלֹהֶיךָ וְלִקְדֹושׁ יִשְׂרָאֵל כִּי פֵאֲרָךְ׃

ישעיה סה –
יג לָכֵן כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הִנֵּה עֲבָדַי יֹאכֵלוּ וְאַתֶּם תִּרְעָבוּ הִנֵּה עֲבָדַי יִשְׁתּוּ וְאַתֶּם תִּצְמָאוּ הִנֵּה עֲבָדַי יִשְׂמָחוּ וְאַתֶּם תֵּבֹשׁוּ׃
יד הִנֵּה עֲבָדַי יָרֹנּוּ מִטּוּב לֵב וְאַתֶּם תִּצְעֲקוּ מִכְּאֵב לֵב וּמִשֵּׁבֶר רוּחַ תְּיֵלִילוּ.

עמוס ח –
יא הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה וְהִשְׁלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ לֹא-רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא-צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם-לִשְׁמֹעַ אֵת דִּבְרֵי יהוה׃
יב וְנָעוּ מִיָּם עַד-יָם וּמִצָּפֹון וְעַד-מִזְרָח יְשֹׁוטְטוּ לְבַקֵּשׁ אֶת-דְּבַר-יהוה וְלֹא יִמְצָאוּ׃
יג בַּיֹּום הַהוּא תִּתְעַלַּפְנָה הַבְּתוּלֹת הַיָּפֹות וְהַבַּחוּרִים בַּצָּמָא׃
יד הַנִּשְׁבָּעִים בְּאַשְׁמַת שֹׁמְרֹון וְאָמְרוּ חֵי אֱלֹהֶיךָ דָּן וְחֵי דֶּרֶךְ בְּאֵר-שָׁבַע וְנָפְלוּ וְלֹא-יָקוּמוּ עֹוד׃

תהילים ט –
א לַמְנַצֵּחַ מַשְׂכִּיל לִבְנֵי-קֹרַח׃
ב כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל-אֲפִיקֵי-מָיִם כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים׃
ג צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי מָתַי אָבֹוא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים׃

תהילים סג –
א מִזְמֹור לְדָוִד בִּהְיֹותֹו בְּמִדְבַּר יְהוּדָה׃
ב אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה אֲ‍שַׁחֲרֶךָּ צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי כָּמַהּ לְךָ בְשָׂרִי בְּאֶרֶץ-צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי-מָיִם׃

*

לשונית –

(שורש 'צמ') –

צמא מגזרת צם, שעניינו מיעוט. וכן צמצם – החדש, צמק – שהוא שילוב של צם ונמק.
מעניין שכאן נוספה א', ואמרנו שא' הרבה פעמים באה בפעלים הקשורים לאל, ואכן הצמא הוא לאל.
מילון ספיר אומר – מאוגריתית. אך אין דבר זה משנה את עצם העניין, שהרי השפות אחיות.

ושורשים קרובים – ציה, צחיח, צח, שעניינם יובש. ובהם צ' הצרה.
וכן בארמית צהי או צחי.