מדרש-חידה

עוד על משלי ה –

אמר רבי חגי: נאמר – יָפוּצוּ מַעְיְנֹתֶיךָ חוּצָה (משלי ה, טז), ונאמר – יִהְיוּ-לְךָ לְבַדֶּךָ (משלי ה, יז). אם יפוצו חוצה, איך יהיו לך לבדך? ואם יהיו לך לבדך, איך יפוצו חוצה? אלא… (וכאן נקטע כתב היד, אנא עזרו לי להשלימו).

ומצאתי אצל נחמיאס –

ובמדרש: יפוצו מעיינותיך חוצה, אם ראית דור שמחבבים עליו דברי תורה – יפוצו מעינותיך חוצה, ואם לא – "יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך" (פס' יז).

ועוד –

תענית ז׳ א:י״ד

רבי חנינא בר חמא רמי כתיב (משלי ה, טז) יפוצו מעינותיך חוצה וכתיב (משלי ה, יז) יהיו לך לבדך אם תלמיד הגון הוא יפוצו מעינותיך חוצה ואם לאו יהיו לך לבדך.

ועוד –

מדרש משלי ה׳:ה׳

(משלי ה טז): "יפוצו מעינותיך חוצה, ברחובות פלגי מים" – אמר רבי אלעזר: אם ראית דור שחביבין עליו דברי תורה, "יפוצו מעינותיך חוצה"; ואם לאו – (משלי ה יז): "יהיו לך לבדך, ואין לזרים אתך". הלל הזקן אומר: בשעת המכנסין – פזר, ובשעת המפזרין – כנס; בשעה שאתה רואה שהתורה חביבה על ישראל, והכל שמחים בה – את הוי מפזר, הה"ד (משלי יא כד): "יש מפזר ונוסף עוד", ובשעה שאתה רואה שהתורה שכוחה מישראל, ואין הכל משגיחין בה, את הוי מכניס בה, שנאמר (תהלים קיט קכו): "עת לעשות לה' – הפרו תורתך". רבי מאיר אומר: הפרו תורתך – עת לעשות לה'.