ישעיה מח

שמעתי את הרב אשרוב מצטדק ואומר ש'בא להועיל', ונזכרתי בפרק הזה בישעיה, בו מופיע הצירוף 'מלמדך להועיל', ומכיוון שדי משעמם לי אכתוב על כולו.

הקדמת הרב שטיינזלץ –

הנביא קובל על גולי יהודה המסרבים לדברי הנבואה למרות שבפיהם הם קשורים לה', ולפי דעתם הם בוטחים בו. העם הִקשה את עורפו כברזל ולא השתכנע באמיתות דברי הנבואה, אף על פי שכל מה שאירע לו עד לאותה שעה לא היה ידוע לאיש מראש, ונצפה רק על ידי נביאי ה'. אף על פי כן הגאולה בוא תבוא, אם לא בזכות ישראל – למען שם ה' ולשם מניעת חילול כבודו. עוני הגלות הוא כור המזקק את העם מדעתו ושלא מדעתו. בדברי התוכחה לגולי יהודה שלפנינו משולבים גם דברי נחמה. הנביא מכין את העם ליציאה מבבל, וקורא לו שלא יפחד מן הנדודים. ישראל יתברך ויתרבה בנחלתו בהקשיבו למצוות ה'.

ישעיה מח

א.

(א) שִׁמְעוּ זֹאת בֵּית יַעֲקֹב הַנִּקְרָאִים בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל וּמִמֵּי יְהוּדָה יָצָאוּ הַנִּשְׁבָּעִים בְּשֵׁם יְהוָה וּבֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַזְכִּירוּ לֹא בֶאֱמֶת וְלֹא בִצְדָקָה.
(ממי – מזרעו. לא באמת ולא בצדקה – מהשפה ולחוץ)

(ב) כִּי מֵעִיר הַקֹּדֶשׁ נִקְרָאוּ וְעַל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נִסְמָכוּ יְהוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ.

(ג) הָרִאשֹׁנוֹת מֵאָז הִגַּדְתִּי וּמִפִּי יָצְאוּ וְאַשְׁמִיעֵם פִּתְאֹם עָשִׂיתִי וַתָּבֹאנָה.
(הוגד בנבואה)

(ד) מִדַּעְתִּי כִּי קָשֶׁה אָתָּה וְגִיד בַּרְזֶל עָרְפֶּךָ וּמִצְחֲךָ נְחוּשָׁה.
(עם ישראל קשה עורף)

(ה) וָאַגִּיד לְךָ מֵאָז בְּטֶרֶם תָּבוֹא הִשְׁמַעְתִּיךָ פֶּן תֹּאמַר עָצְבִּי עָשָׂם וּפִסְלִי וְנִסְכִּי צִוָּם.
(שמא תתן זכות לאלילים)

(ו) שָׁמַעְתָּ חֲזֵה כֻּלָּהּ וְאַתֶּם הֲלוֹא תַגִּידוּ הִשְׁמַעְתִּיךָ חֲדָשׁוֹת מֵעַתָּה וּנְצֻרוֹת וְלֹא יְדַעְתָּם.
('השמעתי לך כעת דברים חדשים, דברים נעלמים שלא ידעת')

(ז) עַתָּה נִבְרְאוּ וְלֹא מֵאָז וְלִפְנֵי יוֹם וְלֹא שְׁמַעְתָּם פֶּן תֹּאמַר הִנֵּה יְדַעְתִּין.
(כמה אנשים אוהבים לומר 'ידעתי זאת'…)

(ח) גַּם לֹא שָׁמַעְתָּ גַּם לֹא יָדַעְתָּ גַּם מֵאָז לֹא פִתְּחָה אָזְנֶךָ כִּי יָדַעְתִּי בָּגוֹד תִּבְגּוֹד וּפֹשֵׁעַ מִבֶּטֶן קֹרָא לָךְ.

(ט) לְמַעַן שְׁמִי אַאֲרִיךְ אַפִּי וּתְהִלָּתִי אֶחֱטָם לָךְ לְבִלְתִּי הַכְרִיתֶךָ.
(למרות בגידת ישראל, לא נכרתו)

(י) הִנֵּה צְרַפְתִּיךָ וְלֹא בְכָסֶף בְּחַרְתִּיךָ בְּכוּר עֹנִי.
(בחנתיך או זיקקתי אותך בעוני. ולדעתי – בחר – חר החום, וכאן חום הכור)

(יא) לְמַעֲנִי לְמַעֲנִי אֶעֱשֶׂה כִּי אֵיךְ יֵחָל וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן.
(איך יחל – שלא יתחלל שמי)

ב.

(יב) שְׁמַע אֵלַי יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל מְקֹרָאִי אֲנִי הוּא אֲנִי רִאשׁוֹן אַף אֲנִי אַחֲרוֹן.
(האל יחיד)

(יג) אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם קֹרֵא אֲנִי אֲלֵיהֶם יַעַמְדוּ יַחְדָּו.
(בורא שמים וארץ, והם נשמעים לו. טפחה – לדעתי – קבעה למעלה, וכן מסד וטפחות)

(יד) הִקָּבְצוּ כֻלְּכֶם וּשֲׁמָעוּ מִי בָהֶם הִגִּיד אֶת אֵלֶּה יְהוָה אֲהֵבוֹ יַעֲשֶׂה חֶפְצוֹ בְּבָבֶל וּזְרֹעוֹ כַּשְׂדִּים.
(מי בהם – באלילים)

(טו) אֲנִי אֲנִי דִּבַּרְתִּי אַף קְרָאתִיו הֲבִיאֹתִיו וְהִצְלִיחַ דַּרְכּוֹ.
(את מי? שטיינזלזץ – את הגואל)

(טז) קִרְבוּ אֵלַי שִׁמְעוּ זֹאת לֹא מֵרֹאשׁ בַּסֵּתֶר דִּבַּרְתִּי מֵעֵת הֱיוֹתָהּ שָׁם אָנִי וְעַתָּה אֲדֹנָי יְהוִה שְׁלָחַנִי וְרוּחוֹ.
(הנביא נשלח על-ידי ה' ורוחו. ומכאן מביאים הנוצרים ראייה לשילוש)

ג.

(יז) כֹּה אָמַר יְהוָה גֹּאַלְךָ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מְלַמֶּדְךָ לְהוֹעִיל מַדְרִיכֲךָ בְּדֶרֶךְ תֵּלֵךְ.
(איזוהי דרך מועילה?)

(יח) לוּא הִקְשַׁבְתָּ לְמִצְו‍ֹתָי וַיְהִי כַנָּהָר שְׁלוֹמֶךָ וְצִדְקָתְךָ כְּגַלֵּי הַיָּם.
(היא – קיום מצוות ה')

(יט) וַיְהִי כַחוֹל זַרְעֶךָ וְצֶאֱצָאֵי מֵעֶיךָ כִּמְעֹתָיו לֹא יִכָּרֵת וְלֹא יִשָּׁמֵד שְׁמוֹ מִלְּפָנָי.
(והיא גם ברכת צאצאים)

ד.

(כ) צְאוּ מִבָּבֶל בִּרְחוּ מִכַּשְׂדִּים בְּקוֹל רִנָּה הַגִּידוּ הַשְׁמִיעוּ זֹאת הוֹצִיאוּהָ עַד קְצֵה הָאָרֶץ אִמְרוּ גָּאַל יְהוָה עַבְדּוֹ יַעֲקֹב.
(קריאה לצאת מבבל)

(כא) וְלֹא צָמְאוּ בָּחֳרָבוֹת הוֹלִיכָם מַיִם מִצּוּר הִזִּיל לָמוֹ וַיִּבְקַע צוּר וַיָּזֻבוּ מָיִם.
(הדרך מוכנה)

(כב) אֵין שָׁלוֹם אָמַר יְהוָה לָרְשָׁעִים.
(משפט החוזר כמה פעמים בפרקים אלו. וכאן הכוונה כנראה לנשארים בבל).

*

אם כך להועיל זה לקיים מצוות? והנה, זה מה שכתבתי היום כתגובה לטור הפירוש של רחל אליאור על פרשת השבוע, משפטים, המשופעת בחוקים (אף כי מיד מחקתי את התגובה, כדי לא להעכיר את הרוח) –

"תודה על הביאור. מבחינתי, כל החוקים האלה משעממים ולא רלוונטיים, וחבל שרוב ההתרכזות של החיים הדתיים היא בהם. בכלל, מפרשה זו ואילך רמת העניין יורדת בצורה דרסטית. עדיין יש כמה קטעים יפים וחשובים, אבל על חלק גדול אפשר פשוט לוותר, או להשאיר לפרשני מקרא מקצועיים. ושוב – כך רק מבחינתי.
שבת שלום!"

והנה בא פסוק זה וטופח על פניי!
אך עדיין ניתן לומר שמוטב לשמור על רוח החוק, ולא על החוק היבש, כי עבדים עבריים ושור נוגח – במילא כבר אין כל-כך היום.