הס

בכל מקום משתיקים אנשים. זה הזמן לחפש בקונקורדנציה את המילה 'הס'. והנה, בדרך כלל היא מופיעה כהס שצריך להשתרר מפני ה', ובייחוד ביום ה' –

שופטים פרק ג (כאן של חולין) –

פסוק י"ט: וְהוּא שָׁב, מִן-הַפְּסִילִים אֲשֶׁר אֶת-הַגִּלְגָּל, וַיֹּאמֶר, דְּבַר-סֵתֶר לִי אֵלֶיךָ הַמֶּלֶךְ; וַיֹּאמֶר הָס–וַיֵּצְאוּ מֵעָלָיו, כָּל-הָעֹמְדִים עָלָיו. 

עמוס פרק ו

פסוק י: וּנְשָׂאוֹ דּוֹדוֹ וּמְסָרְפוֹ, לְהוֹצִיא עֲצָמִים מִן-הַבַּיִת, וְאָמַר לַאֲשֶׁר בְּיַרְכְּתֵי הַבַּיִת הַעוֹד עִמָּךְ, וְאָמַר אָפֶס; וְאָמַר הָס, כִּי לֹא לְהַזְכִּיר בְּשֵׁם יְהוָה.  {ס}

עמוס פרק ח

פסוק ג: וְהֵילִילוּ שִׁירוֹת הֵיכָל, בַּיּוֹם הַהוּא–נְאֻם, אֲדֹנָי יְהוִה:  רַב הַפֶּגֶר, בְּכָל-מָקוֹם הִשְׁלִיךְ הָס.  {פ}

חבקוק פרק ב

פסוק כ: וַיהוָה, בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ:  הַס מִפָּנָיו, כָּל-הָאָרֶץ.  {ס}

צפניה פרק א

פסוק ז: הַס, מִפְּנֵי אֲדֹנָי יְהוִה:  כִּי קָרוֹב יוֹם יְהוָה, כִּי-הֵכִין יְהוָה זֶבַח הִקְדִּישׁ קְרֻאָיו. 

זכריה פרק ב

פסוק י"ז: הַס כָּל-בָּשָׂר, מִפְּנֵי יְהוָה–כִּי נֵעוֹר, מִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ.  {ס}

*

לשונית –
הס יש בו ס' שדומה לש' השקט. או שמא הוא מגזרת שס השיסוי, שגם הוא סוג של השתקה. ושמא יש דימיון בין ש' השקט וס' השיסוי. כמו כן, ס' הוא צליל הנחש, ומכאן של דברים שליליים רבים. והוא גם צליל חורקני. ומכאן שימושו לדברים רעים ומזיקים. ואולי ששש הוא חיקוי של צליל הנחש ססס, כמעין הפחדה. ולאחר מכן עבר לצליל הרגעה כללי, כאם המשקיטה את בנה.

הכותרת שנתתי לתמונה בפייסבוק – שָׁ שָׁ ביטון.