בת היענה

מישהי דיברה על בת היענה, שלא באמת טומנת את ראשה בחול. הזדמנות לעסוק בה –

היא מוזכרת בתורה כעוף טמא, בצד עופות אחרים –

וְאֵת בַּת הַיַּעֲנָה וְאֶת הַתַּחְמָס וְאֶת הַשָּׁחַף וְאֶת הַנֵּץ לְמִינֵהוּ.
ויקרא יא, טז.

וכן כעוף השוכן במדבר, בנבואת החורבן על בבל –

וּמָלְאוּ בָתֵּיהֶם אֹחִים וְשָׁכְנוּ שָׁם בְּנוֹת יַעֲנָה וּשְׂעִירִים יְרַקְּדוּ-שָׁם.
ישעיה יג, כא.

ופעם אחת מוזכרים היענים, בכתיב משובש –

גַּם תנין [תַּנִּים] חָלְצוּ שַׁד הֵינִיקוּ גּוּרֵיהֶן בַּת עַמִּי לְאַכְזָר כי ענים [כַּיְעֵנִים] בַּמִּדְבָּר.
איכה ד, ג.

מעניין שהמילה 'אכזר' מופיעה גם בנבואה של ישעיה על בבל, שבה גם הוזכרו בנות היענה.
מעניינת גם הצורה הכפולה – 'יענים' ו'בנות יענה', שאין לי הסבר טוב לה. מופיע גם 'בנות השיר' (קהלת יב, ד) לציפורים.

ומדוע היא נקראת כך? אולי משום שהיא עונה לחברותיה? אם כך, זו אינה בת היענה המוכרת לנו, ובאמת יש הסבורים שמדובר במין של אוח (כך לפי מילון ספיר שנעזרתי בו). אך בכל מקרה, מינים רבים של ציפורים, ושל בעלי חיים בכלל, קוראים זה לזה ועונים זה לזה, ומכאן אולי מקור השם. רק לפי השערה. (ואולי הוא מלשון עינוי?).

כתיבת תגובה