אלם צדק

אתמול הזכרתי את המזמור הזה, אך לא התעקבתי על פסוק זה –

הַאֻמְנָם אֵלֶם צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן מֵישָׁרִים תִּשְׁפְּטוּ בְּנֵי אָדָם.
תהילים נח, ב.

אלם – יש המפרשים מלשון אילמות, ולשון זו דומה לאלימות, וכידוע יש קשר בין המילים. אנו נאלמים מול אלימות, ואלימות בעצמה היא סוג של אילמות, כי מי שאינו יודע לבטא עצמו במילים, מבטא עצמו בכוח, במעשה. ויש המפרשים מלשון אלומה, במובן של קהל.

נבחן עתה כמה פירושים –

רש"י –
האמנם – לשון אמונה הוא האמנם אלם צדק תדברון וגו׳, מזמור זה אמר על שבא אל המעגל אשר שאול שוכב שם ולקח את החנית ואת הצפחת והלך לו וקרא הלא תענה אבנר (שמואל א כ״ז) כלומר הלא יש לך עתה להוכיח לשאול ולהראותו שעל חנם הוא רודפני שאילו רציתי הרגתיו וכך אמר בשירו האמנם נאלם מפיכם הצדק שהיה לכם לדבר והמישרים שהיה לכם לשפוט הצדק אשר תדברון.

אבן עזרא –
למנצח – האומנם אלם – יש אומרים: כי אלם קהל, כמו: מאלמים אלומים (בראשית ל״ז:ז׳).
ור׳ משה (אבן ג'קטילה) אמר: בעבור שנאלמתם מדבר הצדק הזה הוא הדבור באמת.

גמרא חולין פט ע"א, וכן בילקוט שמעוני –
האמנם אלם צדק תדברון – אמר רבי יצחק מה אומנותו של אדם בעוה״ז ישים עצמו כאלם, יכול אפילו לדברי תורה, ת״ל צדק תדברון, יכול יגיס דעתו, ת״ל מישרים תשפטו.