שבלול

בפייסבוק נשאלה שאלה על חלזונות שאוכלים צמחים בגינה, ומה לעשות איתם? אז מה לעשות איתם איני יודע, אבל השבלול (לא החילזון), דווקא מוזכר בתנ"ך, בתהילים נח, וזו הזדמנות לקרוא את כל הפרק, עם הערות קלות –

תהלים נח

(א) לַמְנַצֵּחַ אַל תַּשְׁחֵת לְדָוִד מִכְתָּם.

(ב) הַאֻמְנָם אֵלֶם צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן מֵישָׁרִים תִּשְׁפְּטוּ בְּנֵי אָדָם.

(אלם – מלשון שתיקה, או אלומה. אבן עזרא – האומנם אלם – יש אומרים: כי אלם קהל, כמו: מאלמים אלומים (בראשית ל״ז:ז׳).
ור׳ משה אמר: בעבור שנאלמתם מדבר הצדק הזה הוא הדבור באמת).

(ג) אַף בְּלֵב עוֹלֹת תִּפְעָלוּן בָּאָרֶץ חֲמַס יְדֵיכֶם תְּפַלֵּסוּן.

(האם אמנם אתם מדברים דברי צדק, אך עושים מעשי עוולה? תפלסון – לשון יושר, תחשיבו מעשיכם כישרים).

(ד) זֹרוּ רְשָׁעִים מֵרָחֶם תָּעוּ מִבֶּטֶן דֹּבְרֵי כָזָב.

(הרשעים טועים כבר מרחם. זורו – מפרשים כמו נזורו, או מלשון נעשו זרים. וזו שאלה ותיקה על גבולות הבחירה החופשית. גם על עשיו נאמר דבר דומה).

(ה) חֲמַת לָמוֹ כִּדְמוּת חֲמַת נָחָשׁ כְּמוֹ פֶתֶן חֵרֵשׁ יַאְטֵם אָזְנוֹ.

(ו) אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמַע לְקוֹל מְלַחֲשִׁים חוֹבֵר חֲבָרִים מְחֻכָּם.

(הם כנחשים מלאי ארס. את מכת הנחשים היו מרפאים בלחש, מעין כישוף, כפי שמוזכר בכמה מקומות).

(ז) אֱ‍לֹהִים הֲרָס שִׁנֵּימוֹ בְּפִימוֹ מַלְתְּעוֹת כְּפִירִים נְתֹץ יְהוָה.

(הפעם המשילם לאריה).

(ח) יִמָּאֲסוּ כְמוֹ מַיִם יִתְהַלְּכוּ לָמוֹ יִדְרֹךְ חצו [חִצָּיו] כְּמוֹ יִתְמֹלָלוּ.

(ימסו וימעכו. מכאן שמאס-נמס הם שורשים אחים).

(ט) כְּמוֹ שַׁבְּלוּל תֶּמֶס יַהֲלֹךְ, נֵפֶל אֵשֶׁת בַּל חָזוּ שָׁמֶשׁ.

(יהיו כמו שבלול הנראה נמס, וכמו נפל של אישה, שלא ראה שמש).

(י) בְּטֶרֶם יָבִינוּ סִּירֹתֵיכֶם אָטָד כְּמוֹ חַי כְּמוֹ חָרוֹן יִשְׂעָרֶנּוּ.

(פסוק קשה. אחד הפירושים – לפני שהתבשיל יחומם, הוא יישפך).

(יא) יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם פְּעָמָיו יִרְחַץ בְּדַם הָרָשָׁע.

(פסוק זה משמש בדרך כלל את אנשי הימין הקיצוני בארץ).

(יב) וְיֹאמַר אָדָם אַךְ פְּרִי לַצַּדִּיק אַךְ יֵשׁ אֱלֹהִים שֹׁפְטִים בָּאָרֶץ.

(לפי הרמב"ם, אלוהים משמעו גם שופטים. כאן באים שני השמות זה בצד זה. צורת ריבוי לאלוהים מקובלת בתנ"ך, ואחד מפירושיה – ריבוי מלכותי).

*

לשונית –
מילון ספיר –

שַׁבְּלוּל
1. [עח] חילזון עֵירום, שֵם של מחלֶקת בַּעלֵי חיים מן הרַכּיכות הנושׂאים עליהם בדרך־כלל קונכִייה סלילָנית – רוּבּם שוכני ים וּמיעוּטם חיים בּיבּשה או בּמַיִם מתוּקים; שם מדעי: Gastropoda
2.[תנ] שֵם נִרדף לחילָזון: כּמו שַבּלוּל תֶמֶס יַהלֹך (תהילים נח, 9)
אנגלית: snail

אטימולוגיה –
מילה יחידאית במקרא… והפרשנים חלוקים לגבי משמעותה.

ובכן, לפי דעתי הוא משורשי 'בל', שעניינם מים, כגון יובל-נחל ומבול. גם בלל במקורו הוא בלל במים, כנראה. ואולי הוא שייך לשורשי הנפילה – פל – המבול הניתך לארץ ויובל הנופל אל הים.

וחילזון – זוחל.