דעות

אני רואה שהדיון הציבורי המרכזי עכשיו הוא סביב החיסונים, גם האם בטוח לקחת אותם או לא, וגם האם ניתן לחייב אותם או לא. הבוקר קראתי פוסט נרגש של צור ארליך, שאמר די, לכו להתחסן וזהו, והפסיקו עם המידע הכוזב! אבל, זו רק דעתו (כמו שאומר ה'דוּד' בסרט ביג לבובסקי). מה לעשות שלאנשים יש דעות שונות? בעיה, אה? וצור ארליך הביא את הפסוק שהבאתי אני לפני כמה ימים – 'ובחרת בחיים', אך פסוק זה עצמו אומר – 'ובחרת'! כלומר, זה עניין של בחירה וחירות.
למעשה, הבחירה והחירות הן מיסוד הגדרת האדם כאדם, ולפי חלק מהפרשנים הן המהוות את 'צלם אלוהים' שלו, כפי שפירטתי בעבר. אל לנו להמעיט בחשיבות שלהן.
ועוד אתמול, היה דיון סביב הרב אשרוב, שמדבר נגד החיסון, ואינטלקטואל בכיר אחד כתב שצריך לכלוא אותו. וכששאלתי האם אסור לו להתבטא? ענה הוא – לא! אבוי, לאיזו תהום הגענו.
ונכון, זכות הביטוי היא מוגבלת. אסור, למשל, להוציא דיבה או להסית לאלימות, וגם גזענות היום אסורה. אבל מכאן ועד הבעת דעה שונה ביחס ליעילות של חיסון? – הדרך ארוכה.
מי שביסס את החירות הזו, אגב, הוא הפילוסוף מיל, בספרו 'על החירות', אותו סקרתי בבלוג השני. אצרף קישור בסוף.
וניתן להוסיף דוגמאות מהימים האחרונים, אך נראה לי שהבנו את הפרינציפ. והבנו גם מה הדעה המובילה בתפיסה התנ"כית – חירות. בניגוד מוחלט, אגב, לחז"ל שאמרו כי במעמד הר סיני 'כפה – ה' – עליהם הר כגיגית'. לא, כפייה היא שלילית, ורק חירות מובילה לתוצאות טובות.
אך הנה בכל זאת עוד דוגמא אחת, מוכרת מאוד, מן התנ"ך ומן הפרשנות לו, הערה לריבוי הדעות ותומכת בו –

על פרשת מינוי יהושע על ידי משה אנחנו קוראים בבמדבר כז, אדגיש את הפסוקים החשובים לי –

יב וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה וּרְאֵה אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. יג וְרָאִיתָה אֹתָהּ וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל עַמֶּיךָ גַּם אָתָּה כַּאֲשֶׁר נֶאֱסַף אַהֲרֹן אָחִיךָ. יד כַּאֲשֶׁר מְרִיתֶם פִּי בְּמִדְבַּר צִן בִּמְרִיבַת הָעֵדָה לְהַקְדִּישֵׁנִי בַמַּיִם לְעֵינֵיהֶם הֵם מֵי מְרִיבַת קָדֵשׁ מִדְבַּר צִן.    טו וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל יְהוָה לֵאמֹר. טז יִפְקֹד יְהוָה אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה. יז אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת יְהוָה כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה. יח וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו. יט וְהַעֲמַדְתָּ אֹתוֹ לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי כָּל הָעֵדָה וְצִוִּיתָה אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם. כ וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ עָלָיו לְמַעַן יִשְׁמְעוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. כא וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד וְשָׁאַל לוֹ בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים לִפְנֵי יְהוָה עַל פִּיו יֵצְאוּ וְעַל פִּיו יָבֹאוּ הוּא וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִתּוֹ וְכָל הָעֵדָה. כב וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֹתוֹ וַיִּקַּח אֶת יְהוֹשֻׁעַ וַיַּעֲמִדֵהוּ לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי כָּל הָעֵדָה. כג וַיִּסְמֹךְ אֶת יָדָיו עָלָיו וַיְצַוֵּהוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה בְּיַד מֹשֶׁה.
במדבר כז.

רש"י –
"אלהי הרוחות" – למה נאמר? אמר לפניו, רבש"ע גלוי וידוע לפניך דעתו של כל אחד ואחד ואינן דומין זה לזה, מנה עליהם מנהיג שיהא סובל כל אחד ואחד לפי דעתו.
"אשר רוח בו" – כאשר שאלת שיוכל להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד.

כן אמרו חז"ל: "כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות" (ברכות נח ע"ב).

הביקורת על הספר 'על החירות' –

https://hagaibooks.wordpress.com/2020/09/15/%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%97%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%90%d7%aa-%d7%92-%d7%a1-%d7%9e%d7%99%d7%9c/

*

ונוסיף עוד פסוק משירת חנה –

אַל תַּרְבּוּ תְדַבְּרוּ גְּבֹהָה גְבֹהָה יֵצֵא עָתָק מִפִּיכֶם כִּי אֵל דֵּעוֹת יְהוָה ולא [וְלוֹ] נִתְכְּנוּ עֲלִלוֹת.
שמואל א, ב, ג.

רש"י –
עתק – דבר חזק. דבר אחר: לשון סרה…
כי אל דעות י״י – יודע מה שבלבבכם.
ולו נתכנו עלילות – כל מעשי האדם נמנין לפניו…

ילקוט שמעוני, רמז פד –

כי אל דעות ה׳ – א״ר אמי גדולה דעה שנתנה בין שתי שמות שנאמר כי אל דעות ה׳.
(כלומר 'דעות' נמצאת בין שני שמות קודש – ה' ואל).