ולהג הרבה

בימים אלה שבהם מרבים לפטפט בלי סוף בתקשורת על נושא הקורונה והבחירות, או במילים אחרות – לאכול את הראש, לחפור, או פשוט ללהג, טוב להיזכר בפסוק הזה –

וְיֹתֵר מֵהֵמָּה בְּנִי הִזָּהֵר עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ וְלַהַג הַרְבֵּה יְגִעַת בָּשָׂר.
קהלת יב, יב.

ואולם, מעניין שלפי הפרשנות המסורתית הלהג הזה הוא מלשון הגייה ומשמעותו לימוד רב, ורק מאוחר יותר התקבלה המשמעות של הכברת מילים שלא לצורך. הנה למשל מצודת ציון מפרש –

ולהג. אין לו דומה, ולפי ענינו פתרונו ענין התעסקות הלמוד וכן תרגומו ולמעסק בפתגמי אורייתא. ובפייט של ראש השנה בלהג מלהגים ובלשון ישמעאל הוא. כמו קריאה:

ובמילון ספיר –

לַֿהַג
1. [עח] פִּטפּוּט: הוא מַרבֶּה בלַהַג בלי סוף, ואוזניי כבר כואבות
2. [עח] צורת מִשנֶה של לשון המיוּחֶדת לאֵזור מסוּיָם או לאוּכלוּסייה מסוּיֶמת, ניב (בלועזית: דיאָלֶקט)
3. [תנ] עִיוּן דרך קבע, הגייה: היזהר עשׂות ספרים הרבה אין קץ ולַהַג הרבה יגיעת בשר (קוהלת יב 12); אם יגעת הרבה בּלַהַג דברי חכמים, הקדוש ברוך הוא מבשרך בשורות טובות (מדרש רבה במדבר י); השׂכל האלוהי הוא צריך להג ועיון הרבה (ספרות ימי הביניים)
4. [תנ] הַגִייָה, לימוד, עיון רב, רכישת ידע, כאמור בפסוק: "ולַהַג הרבה יְגִעַת בָּשָׂר" (קוהלת יב, 12)

ערבית: לַהגַ'.

בנוגע למשמעות 2, מעניין אם קיים קשר בין להג ולעג (ולגלג וכו'), שהרי הפסוק מכנה 'דיאלקט' כך –

כִּי בְּלַעֲגֵי שָׂפָה וּבְלָשׁוֹן אַחֶרֶת יְדַבֵּר אֶל הָעָם הַזֶּה.
ישעיה כח, יא.

ומשינוי בשורש זה כידוע נמצא גם 'עם לועז'.

בלעג בולט יסוד ה'לוע', וכן יש מתלעלע, ואף מתלהלה –

יח כְּמִתְלַהְלֵהַּ הַיֹּרֶה זִקִּים חִצִּים וָמָוֶת׃
יט כֵּן-אִישׁ רִמָּה אֶת-רֵעֵהוּ וְאָמַר הֲ‍לֹא-מְשַׂחֵק אָנִי
משלי כו.

מילון ספיר –

מִתְלַהְלֵהַּ^{1 [תנ]}
מִשתַעשֵעַ, מִתלוצץ, מִשתולל, מתהולל, משתובב: כמִתלַהלֵה היֹרה זִקים (משלי כו 18).