מאתמול מדברים על תמונה שהעלתה איילת שקד, בה היא מורחת חלות מוכנות בשמן. ראשית, אמרו כי אלו נראות חלות קנויות. ושנית, שאת המריחה בשמן, או בביצה, יש לעשות לפני האפייה, ושהתמונה רק עושה רושם.
עכשיו, אני לא יודע לאפות, אבל כבר קראתי שיש מנהג אפייה כזה למרוח אחרי. בכל מקרה, אין ספק שהיא העלתה את התמונה כדי להיראות מסורתית ועממית.
אין לי כאן קישור מעניין במיוחד לתנ"ך. רק נזכיר ששמן משמש למשיחת כהן ומלך, וכאן גם מאכל הכהן, וגם הנזיר, היה חלה בלולה בשמן, ועל כן נראה מתאים להביא פסוקים אלה כאן, שניים מבין רבים –
מתוך הקדשת אהרון ובניו לכהונה –
וְלֶחֶם מַצֹּות וְחַלֹּת מַצֹּת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצֹּות מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן סֹלֶת חִטִּים תַּעֲשֶׂה אֹתָם.
שמות כט, ב.
וְכִכַּר לֶחֶם אַחַת וַחַלַּת לֶחֶם שֶׁמֶן אַחַת וְרָקִיק אֶחָד מִסַּל הַמַּצֹּות אֲשֶׁר לִפְנֵי יהוה.
שמות כט, כג.
ועוד, אתמול דיברתי על שני פסוקים המתארים את המן, אך הנה תיאור נוסף שלו מספר במדבר –
ז וְהַמָּן כִּזְרַע-גַּד הוּא וְעֵינֹו כְּעֵין הַבְּדֹלַח׃
ח שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ וְטָחֲנוּ בָרֵחַיִם אֹו דָכוּ בַּמְּדֹכָה וּבִשְּׁלוּ בַּפָּרוּר וְעָשׂוּ אֹתֹו עֻגֹות וְהָיָה טַעְמֹו כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּׁמֶן.
במדבר יא.
גם כאן, אגב, התיאור קצת לוט בערפל, ובכל אופן ייחודי וססגוני. מהו 'עין הבדולח'? לא לגמרי ברור (ובהזדמנות אחרת אולי אתייחס אליו. בכל מקרה, כאן מוזכרת אפייה בצד טעם שמן.
