רהב

עוד בעניין 'ירהבו' שבפסוק מהפוסט הקודם – רהב זו מילה מעניינת (וגם שם משפחה נפוץ), שמתפרשת הן לשלילה (בעיקר), והן לחיוב (למשל – מרהיב). והיא גם שם של אלת ים קדומה, כפי שכותב מילון ספיר –

רַהַב ¹
1. [תנ] התרברְבוּת, גאווה, יהירוּת: לכן קראתי לזאת רהב (ישעיה ל, 7); ולא פנה אל רהָבים (תהילים מ, 5)
2. [תמ] שלטון, גדוּלה: ואין רהב אלא מלכות (מדרש רבה שמות כז); אתה ממשלה ורהב… לגאון יעקב הנאהב (מלשון הפיוט)
3. [יב] גבוּרה, אומץ, עוז: טוב לקוראך בנפש רהב (מלשון התפילה); הנער ניחן ברהב ובעוז נפש
4. [תנ] אֵלַת הים האגדתית, בַּעלַת צוּרה של תַנין: הלוא את היא המחצבת רהב, מחוללת תנין (ישעיה נא, 9); שָׂרו של ים רהב שמו ואלמלא מים מכסין אותו אין כל ברייה יכולה לעמוד בריחו (בבא בתרא עד)
אנגלית: arrogance, haughtiness

מעניין הקשר שלה למילים אחרות – רב, רחב, רעב, רברבן. אולם מקורה הזר כשם של אלת ים, כאמור, מעמידה בפני קשיים. אף כי, צריך לומר גם זאת – יש קשרים בין כל השפות במזרח הקדום.
אז ננסה בכל זאת – רהב כגאווה או כאלת ים, הוא משהו רב־רושם, או בקיצור – רב. גם השם רברבן, שמופיע כמילה ארמית בחלק הארמי של דניאל, משמעה גאווה, דבר רב. גם הרב מורה ההלכה שאנו מכירים נקרא כך על שם גדלותו בתורה. בתנ"ך זכר לכך מופיע פעם אחת –

וְהָיָה לְאוֹת וּלְעֵד לַיהוָה צְבָאוֹת בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם כִּי יִצְעֲקוּ אֶל יְהוָה מִפְּנֵי לֹחֲצִים וְיִשְׁלַח לָהֶם מוֹשִׁיעַ וָרָב וְהִצִּילָם.
ישעיה יט, כ.

רב כאן – אדם גדול.

ומה בעניין הה"א ב'רהב'? ובכן, בהרבה מילים ה"א מבטאת התפעלות כלשהי, או התפעמות. כך גם בזהר, זהב, נוגהַּ, ועוד ועוד. וכך גם כאן.
ורחב – הוא רב בנפחו. ורעב – חסר הרוב והרוחב, אולי.
ויש גם אדם הרב עם רעו, כלומר מתקוטט עימו, אך על כך אולי בפעם אחרת, כי איני מצליח לפענח כרגע את הקשר. וגם המילים שדנתי בהם – הן רק אלו שעלו במחשבה ראשונה, ובוודאי יש אחרות שגם קשורות לכאן. כאמור – בפעם אחרת.

אסיים בפסוק הראשון שחשבתי עליו, ומופיע גם בערך המילוני שצירפתי –

וּמִצְרַיִם הֶבֶל וָרִיק יַעְזֹרוּ לָכֵן קָרָאתִי לָזֹאת רַהַב הֵם שָׁבֶת.
ישעיה ל, ז.

ומפרש מלבי"ם, למי שחפץ –

ומצרים, ר"ל וגם חוץ מזה שאין ביכלתם לעזרם עתה, הלא מצרים הבל וריק יעזרו מעולם, ולא עזרו לאומה שבטחו עליהם בשום פעם והנה הבל הוא דבר שאין בו ממש, וריק הוא דבר שיש עליו קליפה ואין בו תוך. ר"ל מצרים גם אם רוצים לעזור עזרתם הוא הבל ודבר חלוש מאד, אבל גם עזרתם ההבל והחלושה הם רק מבטיחים ואינם עושים, באופן שגם ההבל הזה הוא רק נראה בקליפתו וחיצוניותו, אבל בתוכו הוא ריק גם מן ההבל והעזרה החלושה. והכונה מצרים בעצמם הבל בכחם, וחוץ מזה אך ריק יעזרו כי אינם רוצים לעזור גם העזרה החלושה אשר בכחם, לכן קראתי לאומה זאת רהב הם, (הדברים מגבילים) מצד שהם בעצמם הבל קראתים בשם רהב, שמתגאים יותר על מה שיש בכחם ומצד שריק יעזורו קראתים שבת, הם עם ההולכים בטל שובתים מכל עבודה ויגיעה.