עוד בחדשות, הייתה מיני-שערורייה כאשר הכוכבת קורין גדעון ילדה והתלוננה על חדר היולדות שקיבלה. החלק שבלט לי בתלונתה היה שלא היה חלון בחדר. כתגובה, נציג בית החולים נזף בה על תלונתה, וכך גם עשו מגיבנים שונים ברשת. היום היא פרסמה מעין התנצלות, בה היא מודה לצוות בית החולים, אך הנה גם פה הוסיפה בסוגריים כי אכן לא היה בחדר חלון.
זה הזכיר לי שלכל אורך התנ"ך נשים יושבות ליד החלון, וברוב הפעמים משקיפות ממנו, או נשקפות בו (פעם כפועל ופעם בנפעל, ושאלה היא האם באמת יש הבחנה מהותית ביניהם).
להלן אביא את כל המקרים שבהם מופיע חלון בתנ"ך, לפי המירב שמצאתי, כולל גם דוגמאות מעבר לנשים הנשקפות –
בתיבה היה חלון (שנקרא גם צהר) –
ו͏ַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים יֹום וַיִּפְתַּח נֹחַ אֶת-חַלֹּון הַתֵּבָה אֲשֶׁר עָשָׂה.
בראשית ח, ו.
(צהר-צר וה"א אור? שהרי יש שפירשו – אבן טובה מאירה. יידון בפעם אחרת)
אבימלך השקיף בעד החלון –
וַיְהִי כִּי אָרְכוּ-לֹו שָׁם הַיָּמִים וַיַּשְׁקֵף אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים בְּעַד ה͏ַחַלֹּון וַיַּרְא וְהִנֵּה יִצְחָק מְצַחֵק אֵת רִבְקָה אִשְׁתֹּו׃
בראשית כו, ח.
רחב הורידה את המרגלים מהחלון –
וַתֹּורִדֵם בַּחֶבֶל בְּעַד ה͏ַחַלֹּון כִּי בֵיתָהּ בְּקִיר הַחֹומָה וּבַחֹומָה הִיא יֹושָׁבֶת׃
יהושע ב, טו.
אם סיסרא נשקפה מהחלון –
בְּעַד הַחַלֹּון נִשְׁקְפָה וַתְּיַבֵּב אֵם סִיסְרָא בְּעַד ה͏ָאֶשְׁנָב מַדּוּעַ בֹּשֵׁשׁ רִכְבֹּו לָבֹוא מַדּוּעַ אֶחֱרוּ פַּעֲמֵי מַרְכְּבֹותָיו׃
מיכל הורידה את דוד מהחלון –
וַתֹּרֶד מִיכַל אֶת-דָּוִד בְּעַד הַחַלֹּון וַיֵּלֶךְ וַיִּבְרַח וַיִּמָּלֵט׃
שמואל א, יט, יב.
ומיכל גם נשקפה בעד החלון –
וְהָיָה אֲרֹון יהוה בָּא עִיר דָּוִד וּמִיכַל בַּת-שָׁאוּל נִשְׁקְפָה בְּעַד הַחַלֹּון וַתֵּרֶא אֶת-הַמֶּלֶךְ דָּוִד מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר לִפְנֵי יהוה וַתִּבֶז לֹו בְּלִבָּהּ׃
שמואל ב, ו, טז.
גם איזבל השקיפה בעד החלון –
וַיָּבֹוא יֵהוּא יִזְרְעֶאלָה וְאִיזֶבֶל שָׁמְעָה וַתָּשֶׂם בַּפּוּךְ עֵינֶיהָ וַתֵּיטֶב אֶת-רֹאשָׁהּ וַתַּשְׁקֵף בְּעַד הַחַלֹּון׃
מלכים ב, ט, ל.
אלישע הורה למלך ישראל יהואש לפתוח חלון ולירות –
וַיֹּאמֶר פְּתַח הַחַלֹּון קֵדְמָה וַיִּפְתָּח וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע יְרֵה וַיֹּור וַיֹּאמֶר חֵץ-תְּשׁוּעָה לַיהוה וְחֵץ תְּשׁוּעָה בַאֲרָם וְהִכִּיתָ אֶת-אֲרָם בַּאֲפֵק עַד-כַּלֵּה׃
מלכים ב, יג, יז.
בחלון גם משוררים –
וְרָבְצוּ בְתֹוכָהּ עֲדָרִים כָּל-חַיְתֹו-גֹוי גַּם-קָאַת גַּם-קִפֹּד בְּכַפְתֹּרֶיהָ יָלִינוּ קֹול יְשֹׁורֵר בַּחַלֹּון חֹרֶב בַּסַּף כִּי אַרְזָה עֵרָה׃
צפניה ב, יד.
(ולנו מוכר – 'על החלון ישבתי, וזיכרון כתבתי', למשל).
גם האישה המפתה במשלי נשקפת מהחלון –
כִּי בְּחַלֹּון בֵּיתִי בְּעַד אֶשְׁנַבִּי נִשְׁקָפְתִּי׃
משלי ג, ו.
ועוד –
לבית המקדש היו חלונות –
וַיַּעַשׂ לַבָּיִת חַלֹּונֵי שְׁקֻפִים אֲטֻמִים׃
מלכים א, ו, ד.
(חלוני שקופים, אולי מלשון משקוף. ואולי גם מכאן האישה המשקיפה והנשקפת'. כל זה נידון העבר וצריך לחפש את הדיון).
ומוות עולה בחלון –
כִּי-עָלָה מָוֶת בְּחַלֹּונֵינוּ בָּא בְּאַרְמְנֹותֵינוּ לְהַכְרִית עֹולָל מִחוּץ בַּחוּרִים מֵרְחֹבֹות׃
ירמיה ט, כ.
(וקאסוטו כבר הראה כי ביטוי זה של מוות עולה בחלון מצוי גם בשירה העתיקה שאינה ישראלית, הכנענית כמדומני, שהרי מות הוא אל כנעני).
ובית פאר בכלל יש בו חלונות –
הָאֹמֵר אֶבְנֶה-לִּי בֵּית מִדֹּות וַעֲלִיֹּות מְרֻוָּחִים וְקָרַע לֹו חַלֹּונָי וְסָפוּן בָּאָרֶז וּמָשֹׁוחַ בַּשָּׁשַׁר׃
ירמיה כב, יד.
וגם במקדש יחזקאל יש חלונות –
וְחַלֹּנֹות אֲטֻמֹות אֶל-הַתָּאִים וְאֶל אֵלֵיהֵמָה לִפְנִימָה לַשַּׁעַר סָבִיב סָבִיב וְכֵן לָאֵלַמֹּות וְחַלֹּונֹות סָבִיב סָבִיב לִפְנִימָה וְאֶל-אַיִל תִּמֹרִים׃
יחזקאל מ, טז.
הארבה של יואל עולה בחלונות –
בָּעִיר יָשֹׁקּוּ בַּחֹומָה יְרֻצוּן בַּבָּתִּים יַעֲלוּ בְּעַד הַחַלֹּונִים יָבֹאוּ כַּגַּנָּב׃
יואל ב, ט.
(נראה שהדימוי לקוח מהמוות העולה בחלון).
ולסוף, דניאל התפלל בבית עם חלונות פתוחים, כאן מובא התרגום של המקור בארמית –
כַּאֲשֶׁר נוֹדַע לְדָנִיאֵל כִּי הַתְּעוּדָה נִכְתְּבָה, נִכְנַס לְבֵיתוֹ, אֲשֶׁר בַּעֲלִיָּתוֹ חַלּוֹנוֹת פְּתוּחִים לְעֵבֶר יְרוּשָׁלַיִם וְשָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּיּוֹם הָיָה כּוֹרֵעַ בֶּרֶךְ וּמִתְפַּלֵּל וּמוֹדֶה לִפְנֵי אֱלֹהָיו, כַּאֲשֶׁר הָיָה עוֹשֶׂה גַּם לִפְנֵי כֵן.
דניאל ד, יא.
(ואולי מכאן נלמד להלכה, מתוך פניני הלכה, ספר תפילה, ג, ח –
"נכון להתפלל בחדר שיש בו חלונות, ולכתחילה טוב שיהיה חלון פתוח לכיוון ירושלים (שו”ע צ, ד). הנמצא במקום שאין בו חלונות, יתפלל בחדר מואר, מפני שיש מפרשים שעיקר מעלת החלונות, שנכנס דרכם אור שמיישב את דעת המתפלל (תר”י).").
הפסוק היומי 