עוד בעניין החרדים המגלים מידה רבה של חופש, נגיד זאת כך –
לפני כמה שבועות כתבתי על הספר 'חופש, מניפסט' מאת אלון מזרחי, שמציג תפיסת חופש חילונית, ובסיום הביקורת צירפתי כמה מבואות מהיהדות, שנראית גישה הפוכה לשלו.
מה נאמר, המטוטלת נעה פעם לכאן ופעם לכאן, אבל היום נראית דווקא חוזקתה של הגישה היהודית המסורתית.
אלא המובאות שהבאתי אז (והפסוק בפנים) –
משנה אבות ו, ב –
ואומר (שמות לב טז): "והלוחות מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלוחות", אל תקרא חרות אלא חירות, שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה.
מדרש תנחומא כי תשא טז:
חרות
מהו חרות?
רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן
רבי יהודה אמר:
חירות מן המלכויות.
ורבי נחמיה אמר:
חירות מן מלאך המות.
ורבנן אמרי:
חירות מן הייסורין.
עַבְדֵי זְמָן / ר' יהודה הלוי
עַבְדֵי זְמָן עַבְדֵי עֲבָדִים הֵם –
עֶבֶד אֲדֹנָי הוּא לְבַד חָפְשִׁי:
עַל כֵּן בְבַקֵּשׁ כָּל-אֱנוֹשׁ חֶלְקוֹ
"חֶלְקִי אֲדֹנָי!" אָמְרָה נַפְשִׁי.
ולכך אוסיף עוד –
רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנֶה אוֹמֵר, כָּל הַמְּקַבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה, מַעֲבִירִין מִמֶּנּוּ עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ.
וְכָל הַפּוֹרֵק מִמֶּנּוּ עֹל תּוֹרָה, נוֹתְנִין עָלָיו עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ.
אבות ג, ה.