החרדים אל דברו

נראה שהחרדים בכותרות, מכיוון שחלקים מהם לא נשמעים להוראות. יש הטוענים שרק מיעוט לא נשמע, ויש הטוענים שאלה הרוב. גם מתוך החרדים עצמם יש המבקרים את ההתנהגות הזאת במילים חריפות. למשל, כך שמעתי שמדבר הרב דוב הלברטל, וגם יהודה משי זהב, ששכל את שני הוריו, אמר מילים קשות וכואבות.
אך כמובן התבטאויות קשות יש לא רק בתוך החברה החרדית, אלא גם, בעיקר, מחוצה לה. הדברים הגיעו עד כדי כך, שנועה ירון, החוזרת בתשובה הוותיקה, צילמה סרטון בו היא מדברת על 'האנטישמיות החילונית'.
אז מי צודק? איני יודע, וכרגיל אני לא בא לקבוע פה מי צודק. לי נראה שהכעס מובן, אם כי אסור להגזים בו. בעיקר הוא נובע מכך שהחרדים, למרות היותם מיעוט, הם כף מאזניים בכל ממשלה שקמה, וכך מקבלים הטבות בהתאם. לכך נוספת העובדה שבמדינת ישראל דת ומדינה מעורבות זו בזו ומעולם לא הופרדו. אך זה דבר שלא מהיום הוא קיים, וגם להערכתי לא עומד להיעלם, לפחות בעתיד הנראה לעין.
אז מה כן אני עושה פה? מוצא פסוקים מתאים. יש שניים כאלה שמזכירים את 'החרדים', ונראה לי שהראשון שבהם חזק יותר, הנהו –

שִׁמְעוּ דְּבַר-יהוה הַחֲרֵדִים אֶל-דְּבָרֹו אָמְרוּ אֲחֵיכֶם שֹׂנְאֵיכֶם מְנַדֵּיכֶם לְמַעַן שְׁמִי יִכְבַּד יהוה וְנִרְאֶה בְשִׂמְחַתְכֶם וְהֵם יֵבֹשׁוּ.
ישעיה סו, ה.

כלומר, ממש כהיום – החרדים שנואים ומנודים על-ידי אחיהם. לא יכול להיות ביטוי קולע יותר. ומה נחזה להם? שמחה.

הפסוק השני פחות קולע לדעתי, אבל בכל אופן הנהו –

וְעַתָּה נִכְרָת-בְּרִית לֵאלֹהֵינוּ לְהֹוצִיא כָל-נָשִׁים וְהַנֹּולָד מֵהֶם בַּעֲצַת אֲדֹנָי וְהַחֲרֵדִים בְּמִצְוַת אֱלֹהֵינוּ וְכַתֹּורָה יֵעָשֶׂה.
עזרא י, ג.

הנשים הן הנשים הנוכריות, שגורשו בדבר עזרא. זו פעולה מאוד בעייתית של עזרא, ואני לא כל-כך אוהב אותה. בכל אופן כאן מצטייר דיוקן חשוך יותר של תופסי הדת, וגם כזה שכנראה היו מי שחלקו עליו. כך גם בזמן עזרא, וגם כן לפניו – נישואים עם נשים זרות היו כנראה דבר די רגיל, ונזכיר את משה, שמשון, שלמה, מחלון וכליון ועוד הרבה.