שבע לשונות של גאולה

לפרשת וארא

כידוע, לפי הגמרא יש ארבע לשונות גאולה – והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי – ובהתאם לכך שותים ארבע כוסות בליל הסדר.
כמו כן, חז"ל עצמם מדברים על לשון גאולה חמישית – והבאתי – שכנגדה גם כן יש כוס חמישית, לאליהו.
והנה, בספירה אחרת אפשר למצוא אפילו שבע לשונות גאולה, כדלהלן –

ו לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי יְהוָה וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים. ז וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם. ח וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי יְהוָה. 
שמות ו.

זה דבר ששמתי לב אליו בקריאה האחרונה שלי, אך אז ראיתי שכתבו אותו באחת הקבוצות, ושם גם ציינו שרעיון זה מופיע אצל פרשנית המקרא נחמה ליבוביץ.

צריך לשים לב עוד שיש כאן שלבים – ארבע הלשונות הראשונות מתייחסות ליציאה ממצרים, ולכן רק הן מוזכרות בליל הסדר. שתי הלשונות האחרונות קשורות כבר לכניסה לארץ, ולכן הכוס החמישית, שמתייחסת לראשונה מבין השתיים (ומדוע לא מתייחסים ללשון השנייה – איני יודע) היא כוסו של אליהו, מבשר הגאולה. ואילו ביניהם נמצאת לשון 'והייתי' – 'והייתי להם לאלוהים' – שמסמנת את מעמד הר סיני, שאכן התרחש במדבר סיני, בין מצרים לארץ המובטחת.

אולי צריך להוסיף עוד, כי זו הלשון היחידה שכנגדה מוזכרת לשון פעולה של העם – 'וידעתם כי אני ה". אמנם פעולה הנחשבת די פסיבית, אך עדיין פעולה.

ולבסוף, מספר שבע הוא כמובן מספר טיפולוגי, מספר מקודש, החוזר בתנ"ך רבות.

*

ומה היתה תגובת העם לזה בפסוק הבא? –

וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה.
שמות ו, ט.

אכן, לא רק קוצר רוח, אלא גם קוצר ראייה.