'עם הארץ'

מכיוון שהמציאות די חוזרת על עצמה אפנה מדי פעם לעיסוק בדברים כלליים –

וַיָּקָם אַבְרָהָם וַיִּשְׁתַּחוּ לְעַם הָאָרֶץ לִבְנֵי חֵת.
בראשית כג, ז.

זו הפעם הראשונה שהביטוי 'עם הארץ' מופיע בתנ"ך, בפרק המספר על אברהם הקונה חלקת קבר בקריית ארבע מאת בני חת. פסוק דומה מופיע שוב בהמשך הפרק, והביטוי חוזר עוד פעמים רבות בהמשך התנ"ך.
בתנ"ך אין לביטוי זה משמעות שלילית באופן מיוחד. משמעות שלילית כזו התקבלה רק אצל חז"ל. הם, צר לומר, בזו ל'עמי-הארצות', שסימנו עבורם אנשים בורים וגסים.
אמנם, יש בזה גם דבר חיובי, כי הצד השני היה יחס של כבוד ללימוד ולהשכלה, דבר שייחד וקידם את עם-ישראל לכל אורך ההיסטוריה.

ועוד בחז"ל – הם ציינו שגם עמי הארצות שנאו אותם באותה מידה. כך נאמר בגמרא –
תניא אמר רבי עקיבא – כשהייתי עם הארץ אמרתי מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור.

ובהמשך ההיסטוריה אמרו דברים דומים –
המוני העם יהיו תמיד פנאטים – וולטר.
חושבני שאין בעולם שנאה גדולה יותר מאשר שנאת הבורות נגד בעלי הידע – גלילאו גליליי.

אכן, אין חדש תחת השמש.

אבל היחס של אברהם הוא שונה לגמרי – הוא משתחווה לפני 'עם הארץ' ונותן לו כבוד.

אני מקווה שאפשר ללמוד מפה משהו.