בהוטן היא מדינה קטנה במזרח הרחוק, השוכנת בין הודו לסין, ובצד נפאל. היא אמנם קטנה ביחס לשכנותיה הגדולות, אך למעשה היא גדולה פי שניים מישראל בשטחה. היא מכילה כ-750,000 תושבים, רובם בודהיסטים וחלקם הינדואיסטים, כלומר פחות מעשירית מתושבי ישראל.
אבל מה שמעניין בבהוטן הוא, שהייתה זו היא – המלך שלה ליתר דיוק – שהגתה את מבחן האושר העולמי, שהוצע באו"ם, ובהמשך אכן התקבל בעולם. הרעיון הוא שמדידה לפי תמ"ג, כלומר רק לפי כסף, היא מוגבלת, ויש לבחון פרמטרים אחרים לרווחת העם. רעיון הגיוני בהחלט. את הקריטריונים הספציפיים ניסחו מומחים שונים.
בהוטן מתפרנסת בעיקר מחקלאות, והיא מדינה ענייה מאוד, אף כי היא שוכנת למרגלות הרי ההימאלייה שנחליהם שוצפים, ועל כן יש לה כמה תחנות הידראוליות לייצור חשמל. חלק מהקריטריונים שלה לאושר הם כיבוד המסורת וכיבוד הטבע.
מושג האושר מופיע כבר בתנ"ך, למשל בפסוקים המפורסמים האלה –
יג אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חָכְמָה וְאָדָם יָפִיק תְּבוּנָה. יד כִּי טוֹב סַחְרָהּ מִסְּחַר כָּסֶף וּמֵחָרוּץ תְּבוּאָתָהּ. טו יְקָרָה הִיא מפניים [מִפְּנִינִים] וְכָל חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ בָהּ. טז אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ בִּשְׂמֹאולָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד. יז דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם. יח עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר.
משלי ג'.
כלומר, נאמר כאן היא החוכמה עדיפה מכסף, והיא העושר האמיתי. עוד מעניין כי כאן השלום מושם לצד ה'נועם' – נועם הליכות, דרך ארץ, אך גם רוגע ושלווה.
מדינה שעסוקה כל היום במריבות פנימיות וחיצוניות, ובלהט היצרים, לא יכולה באמת להיות מאושרת. וזאת על אף שלמרבה הפלא ישראל תמיד יוצאת במקום טוב מאוד במבחני האושר העולמיים.
ומהו אושר? מבחינה לשונית אפשר לומר בפשטות – קבלת אישור חברתי, או אף – אישור עצמי.
