רמז לביידן בתנ"ך? בבקשה –
בדן היה אחד השופטים –

וַיִּשְׁלַח יהוה אֶת-יְרֻבַּעַל וְאֶת-בְּדָן וְאֶת-יִפְתָּח וְאֶת-שְׁמוּאֵל וַיַּצֵּל אֶתְכֶם מִיַּד אֹיְבֵיכֶם מִסָּבִיב וַתֵּשְׁבוּ בֶּטַח.
שמואל א, יב, יא.

ולפי המפרשים המסורתיים הרי זה שמשון, בן שבט דן.

והנה בשורה טובה – ותשבו בטח.

לעיתים קרובות אנו שומעים את הגידוף – 'עוכר ישראל', המופנה כלפי מי שדעותיו לא נראות בעיניי הצד השני. אני סבור שרוב מי שמשתמש בביטוי זה ודאי היה מופתע לשמוע שבמקור הוא הופנה ללא אחר מאשר אליהו הנביא, מפי אחאב, המלך שעשה רע בעיניי ה' –

 יז וַיְהִי כִּרְאוֹת אַחְאָב אֶת אֵלִיָּהוּ וַיֹּאמֶר אַחְאָב אֵלָיו הַאַתָּה זֶה עֹכֵר יִשְׂרָאֵל. יח וַיֹּאמֶר לֹא עָכַרְתִּי אֶת יִשְׂרָאֵל כִּי אִם אַתָּה וּבֵית אָבִיךָ בַּעֲזָבְכֶם אֶת מִצְו‍ֹת יְהוָה וַתֵּלֶךְ אַחֲרֵי הַבְּעָלִים. 
מלכים א, יח.

אחאב מכנה אותו כך, כי בדבר אליהו לא היה גשם בישראל במשך שלוש שנים. אך זו היא דרכו של הנביא, וגם הנביאים שבאו אחריו אמרו דברים קשים ביותר כנגד העם, אך הדבר לא הפך אותם ל'עוכרי ישראל'; אדרבא, הם היו אוהביו.

אך אמנם עניין העכירה, ללא הביטוי המפורש הזה, מופיע במקום אחר – בספר יהושע, בסיפור עכן, שמעל בחרם ובגללו נענש כל העם. שם אומר לו יהושע –

וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ מֶה עֲכַרְתָּנוּ יַעְכֳּרְךָ יְהוָה בַּיּוֹם הַזֶּה וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ כָל יִשְׂרָאֵל אֶבֶן וַיִּשְׂרְפוּ אֹתָם בָּאֵשׁ וַיִּסְקְלוּ אֹתָם בָּאֲבָנִים.
יהושע ז, כה.

אלא שגם לעכן יש תקנה. מקום סקילתו נקרא 'עמק עכור', כמבואר שם. ושני נביאים מנבאים שמקום זה יהפך מקללה לברכה –

וְהָיָה הַשָּׁרֹון לִנְוֵה-צֹאן וְעֵמֶק עָכֹור לְרֵבֶץ בָּקָר לְעַמִּי אֲשֶׁר דְּרָשׁוּנִי.
ישעיה סה, י.

וְנָתַתִּי לָהּ אֶת-כְּרָמֶיהָ מִשָּׁם וְאֶת-עֵמֶק עָכֹור לְפֶתַח תִּקְוָה וְעָנְתָה שָּׁמָּה כִּימֵי נְעוּרֶיהָ וִּכְיֹום עֲלֹתָהּ מֵאֶרֶץ-מִצְרָיִם.
הושע ב, ז.

ככלל, נראה שמראש כל סיפור עכן הוא מדרש־שם, הבא להסביר שם שם מקום, דבר מוכר במחקר, ושהנביאים ממשיכים מדרש־שם זה לכיוון שלהם. ועדיין, יש לו מוסר־השכל ברור; הוא דומה למשל שמרבים להביא היום, על אנשים המפליגים באונייה ואחד מתחיל לקדוח בה. מה אתם רוצים? אני עוסק בשלי – הוא אומר. אך לפעולותיו יש השפעה על הכלל. משל זה הפך שוב לפופולרי לאחרונה בעקבות משבר הקורונה, באופן מובן.

לבסוף, נראה שחז"ל הלכו בעקבות דברי הנביאים כשאמרו –

"היה רחוק מבית הסקילה כעשר אמות, אומרים לו התודה, שכן דרך המומתין מתודין, שכל המתודה יש לו חלק לעולם הבא.

שכן מצינו בעכן שאמר לו יהושע (יהושע ז) בני שים נא כבוד לה' אלהי ישראל ותן לו תודה וגו', ויען עכן את יהושע ויאמר אמנה אנכי חטאתי [ לה' אלהי ישראל ] וכזאת וגו'.

ומנין שכיפר לו ודויו, שנאמר (שם) ויאמר יהושע מה עכרתנו יעכרך ה' ביום הזה, היום הזה אתה עכור ואי אתה עכור לעולם הבא".

משנה סנהדרין, ו, ב.

יש מקרים נוספים של עכירה בתנ"ך, ולמשל יפתח אומר על בתו –

וַיְהִי כִרְאוֹתוֹ אוֹתָהּ וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו וַיֹּאמֶר אֲהָהּ בִּתִּי הַכְרֵעַ הִכְרַעְתִּנִי וְאַתְּ הָיִיתְ בְּעֹכְרָי וְאָנֹכִי פָּצִיתִי פִי אֶל יְהוָה וְלֹא אוּכַל לָשׁוּב.
שופטים יא, לה.

– וכאן גם יש משחק מילים של הכרע-בעוכרי, אך על כך אולי בפעם אחרת.

תיקון – גם על עכן נאמר ביטוי זה –
וּבְנֵי כַּרְמִי עָכָר עוֹכֵר יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מָעַל בַּחֵרֶם.
דברי הימים א, ב, ז.

חידת שמשון ידועה –

וַיֹּאמֶר לָהֶם מֵהָאֹכֵל יָצָא מַאֲכָל וּמֵעַז יָצָא מָתוֹק וְלֹא יָכְלוּ לְהַגִּיד הַחִידָה שְׁלֹשֶׁת יָמִים.
שופטים יד, יד.

אבל נשים לב לשני דברים כאן –
ראשית, נראה שיש תשובה שונה מאשר זו שמוסר הכתוב לחידה זו, והיא – דבורה! שממנה יוצא הדבש המתוק, והיא עזה בעקיצותיה. וכבר כתבו על זה.
ושנית – וזה הדבר שרציתי להעלות פה – שהחידה נכתבת בלשון כפולה 'מהאוכל יצא המאכל', וכך הוא הרבה פעמים דרך החידות (שעליהן אגב כתב יאיר זקוביץ את ספרו – 'אביעה חידות מני קדם'). גם הנביאים משתמשים הרבה בלשון נופל על לשון (ואני משתמש בכתביהם במילון הדו־עיצורי שאני הולך וכותב כאן).
אני מציין דבר זה כי שמתי לב שהרבה פתגמים ידועים אפשר לנסח בדרך זו של לשון נופל על לשון. למשל, מעט דוגמאות שעולות לי עכשיו –

'יש אור בקצה המנהרה', אפשר לומר גם – 'יש נהרה בסוף המנהרה'.

'יגעת ומצאת – תאמין', אפשר לומר גם – 'יגעת ופגעת – תאמין'.

ואפילו 'פתגמים' מודרנים כמו 'לא משאירים פצועים בשטח', אפשר לנסח גם כך – 'לא מפקירים פגורים/פגועים/פגרים בשטח'.

אני טוען כמובן שיש גם קשר אינהרנטי בין המילים הדומות הללו.

הוספות –

'אוהב כסף לא ישבע כסף' (משלי) – הנכסף לכסף, לא יועיל להוסיף לו.

שורשים שמסתיימים בכ'

שורש 'אכ'

אכל – כילה.

אך, אכן.

שורש 'בכ'
עניין שפיכה.

אובך – מרטיבות?. סבך – סבב.

בכה – בך, כמו נשפך
בכר – וכן בחר. בכור.

שורש 'דכ'
עניין דיכוי, וכן מך.

דך – דכ, עני.

דכא – דכ.
דכה – דכ.
דכדך – דך.

שורש 'הכ'
מכה.

הכה – הך, יך, קול מכה.

שורש 'זכ'
שפיכה, כמו פך.

זכה – לשון חז"ל.
זוכ, זכך – זך, כמו שמן זך, נשפך.
זכר – וכן זקר, בנושא הגבר. וכן זיכרון.

שורש 'חכ'
חיכוך.

חכה – ?
חכך – חכ.

שורש 'לכ'
הליכה.

הלך – לכ.
מלך – מוליך, לך.

חלכה – חלאה. פלך.

לכד – התלכד – התאחד. חוד.

שורש 'מכ'

נמוך – מך.

מכר – כר, ?

שורש 'נכ'

חנך – חניכה, חנ?

אנך – נך.

שורש 'סכ'
עניין נזילה. ומחסה.

חסך – (חוסך שבטו – עניין חנך?), חס

סוכ – סך, וכן זך
סכך – וכן סכר, סך, מחסה – אולי מהגשם. וכן שך.

סכל – וכן כסיל, שכל, סיכול־ידיים
סכם -נלהסכים-להסכין?
סכן – להסכין-להתרגל, וכן סכנה, ?
סכר – סך.

שורש 'עכ'

מעך – ?

עכשיו

שורש 'פכ'
נזילה, קול שפיכה.

הפך – כמו שפך?
שפך – פך, נזילה

נופך. פך – שמן נוזל.

פכפך – מים, קול פכפוך
פכר – ?

שורש 'רכ'
מעיכה.

ארך – ?
ברך – דובר כבר. ו-חלק רך בברך ובירך?
דרך – מעך.
חרך – חרר.

רך – רכ, מעך.
ירך – וכן ברך. מורך – רוך. סרך – משתרך וארוך. פרך. שרוך – ארוך.

שורש 'שכ'
טבילה ושכיכה.

שכב – שכ.
שוך – שכ, סך, זך.
שכשך – שך
שכך – הים, דך.
שכר – כר?

שורש 'תכ'

ניתך – קול תך.

תוך – וכן מח. מוך. פוך.

לפרשת וירא

"גדול השלום, שהקב"ה שינה בדבר מפני השלום, שנאמר (בראשית יח): האף אמנם אלד ואני זקנתי".
במדבר רבה יא ו, פרשת נשא.

כלומר, שרה אומרת 'ואדוני זקן' על אברהם, אך בדבר ה' לאברהם הוא משנה את דבריה ואומר שאמרה על עצמה – 'ואני זקנתי'.

אך האם יכול להיות שה' שיקר, או 'שינה בדבר'? בעבר דנתי בכך בהרחבה ואמרתי, כי בעצם לא נאמר בשום מקום שאין לשקר, אלא רק להתרחק מהשקר – 'מדבר שקר תרחק'. אך עדיין, לייחס דבר זה לאל נראה מופרז.

אפשר אולי לרכך זאת ולומר, שלא ה' 'שינה בדבר', אלא שרה. וגם אכן רק 'שינתה בדבר' ולא שיקרה. כי כשהיא אומרת 'ואדוני זקן' היא מתכוונת בעצם לעצמה, אך מדברת בדרך עקיפה. שהרי עובדה ידועה היא שהגבר יכול להוליד בכל גיל, שלא כאישה. ומכאן אולי אפשר ללמוד שכבר בימים ההם הנשים היו רגישות לגבי גילן, ודבר זה תקף עד לימינו. שהרי ידוע ש'אין שואלים אישה לגילה'.

ובכן, לשקר זה אכן לא יאה, אבל לפחות לגבי העניין הזה, גיל האישה, הרי שגם לפי הכתוב עולה שאפשר 'לשנות בדבר'! (לא את הגיל, אלא את אופן האמירה).

כִּי מוֹת נָמוּת וְכַמַּיִם הַנִּגָּרִים אַרְצָה אֲשֶׁר לֹא יֵאָסֵפוּ וְלֹא יִשָּׂא אֱלֹהִים נֶפֶשׁ וְחָשַׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבִלְתִּי יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח.
שמואל ב, יד, יד.

אלה דברי האישה החכמה לדוד, בשליחותה מעם אבנר כדי להשיב את אבשלום לביתו. הרעיון – אסור שיהיו נידחים בישראל, יש להביא את כולם בחשבון ולבית, או אם תרצו – כל ישראל ערבים זה לזה.

למה נזכרתי בזה? בגלל תוכניות הריאליטי השוטפות את ישראל מזה זמן רב. ומהו העיקרון המנחה את כולן? הדחה! כל שבוע, בערך, מודח מתמודד אחד, עד שנשאר האחרון, והוא המנצח.

תאמרו, זו קטנוניות מילולית. יכול להיות, וגם אני חשבתי כך. אך שמא יש כאן יותר מזה? כי מה קורה בתוכניות אלה? המתמודדים רבים זה עם זה. כך ב'האח הגדול' וכך ב'הישרדות'. כלומר, בדיוק העיקרון ההפוך לזה שהזכרנו קודם – הערבות ההדדית.

כמובן זה משל לכל התרבות הקפיטליסטית התחרותית. וכבר כתבתי פעם שיש קשר בין המילים 'תחרות' ו'חרון־אף'.

אך אם כבר הגענו עד לפה, נזכיר כי שורש זה בא גם בהזדמנות נוספת בתנ"ך – בדין מסית ומדיח המובא בדברים יג. למשל –

יָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי-בְלִיַּעַל מִקִּרְבֶּךָ וַיַּדִּיחוּ אֶת-יֹשְׁבֵי עִירָם לֵאמֹר נֵלְכָה וְנַעַבְדָה אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא-יְדַעְתֶּם.
דברים, יג, יד.

מכאן אולי אפשר להגדיל ולומר, שאף תוכניות ריאליטי אלה בעצם מדיחות אותנו לדבר עבירה, ומסירות אותנו מדרך הישר.

לעומת זאת, אחת התכונות של אלוהים בתנ"ך היא שהוא דואג לנידחים. למשל –

אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ.
דברים ל, ד.

וכן מופיע בהמשך לרוב אצל הנביאים.

שורשים המסתיימים בת'

שורש 'את'

אתה – בא, ארמי

אֶת, ובצרפתית et – עם

שורש 'בת'

שבת – ישיבה?

בתר – וכן בתק
בתק – נתק

בת, וכן בן. בבת-עין.

שורש 'גת'

גת – כת, כתית

שורש 'דת'

דת – חוק, פרסי

שורש 'זת'

זית – כתית?

שורש 'חת'

נחת – נח
פחת – פח

חות – חת, פחד
חתף – כמו חטף

שורש 'כת'
עניין חוד

כתב – עניין חוד? וכן חרט
כתת – דרך, חוד?

כת – כיתה, כמו דת?

שורש 'מת'

אמת – אמן
כמת – כמה

מת – לא חי, ומתים-אנשים

מות – מת, מט-נפל

שורש 'סת'
ענייני בנייה לרוב

וסת – מאוחר

סות, הסית – כמו הצית, וכן הסיט
סתם – וכן אטם, בנייה
סתר – הפך הסתם, בנייה
סתת – ?, בנייה

'סותה' – כסותה – כסה

שורש 'עת'

בעת, נבעת – וכן בעט, עט, חד

עתק – ? נתק?

כן עֵת

שורש 'פת'
פתיחה והתפתלות – חוזר.

לפת – וכן פתל
שפת – ?

פתה – פת,?
פתח – פת, פות
פתל – וכן לפת
פתר – פתח

כן – פתע, פתאום, פתק, פות.

שורש 'צת'

צות – הצית, קול ההצתה, וכן הסית
צתת – האזין, ?

שורש 'רת'
?

חרת – חרט
כרת – קרע

רתח – ?
רתם – ?
רתע – ?
רתק – -עשו הרתוק' – רתע? מרתק

כן – זרת – זרה או זורה. רותם.

שורש 'שת'
יסוד

קשת. רשת. עשת – מחשבה, עשתונות. שת – יסוד. 'השתות יהרסון'.

שות – 'שת לי' – שם, יסוד
שתה – לשתות – ?
שתל – ?
שתף – ?
שתק – וכן שקט, ש השקט
שתת – וכן שתה, זרימה

שתן.

שורשים המסתיימים בט'

שורש 'אט'

שאט־נפש, וכן 'השטים אתכם' – צוררים, מתעבים

אט-לאט

שורש 'בט'
קול הכאה ועוד

חבט – נראה בט, קול הכאה
לבט – פתל, ועוד 'ועם לאמיבין ילבט'
נבט – בט, בץ-בצבץ
עבט – 'עבוטו', אולי כמו עבד
צבט – 'ויצבוט לה קלי' – צבר

מבט, שבט.

בטא – דיבר, בט, אולי כמו הכאה
בוט, הביט – בט
בטח – ?
בטל – ? אולי כמו טל, נטול.
בטש – טש

כן בטן, בוטן – לו בטן.

שורש 'הט'

בהט – בהק
להט – לט-חשכה, הפך
רהט – ברהטים, ? ירט?

הטה – ט' הנטייה, וכן סטה. 'כי ירט הדרך'
הטל, הטיל – ט' הנטייה

שורש – 'חט'
עניינו חוד

סחט – ? אולי כמו שחה?
שחט – חד

חטא – ט' הנטייה, סטה, א' האל
חטב – חט, חד
חטה – אולי הפך החטא
חטט – חט, חד
חטף – בחדות

כן חוטם, חוטר, חיטה

שורש 'לט'
עניין חוזר – אור וחושך, כן להט

בלט – לא בעלטה
חלט – החליט וחלט תה, מאוחר, חלץ?
מלט – וכן פלט, ואולי – בעלטה נמלט?
פלט – וכן פלש
קלט – מה שבלט?
שלט – משל, של

עלטה – ובאנגלית הפכו – light, אור
סלט, סלתה ושמנה, סולת – סול

'להט החרב המתהפכת', 'להטים'-קסמים

שורש 'מט'
עניין נפילה

קמט – מט? 'קומטו' באיוב
שמט – מט

מט – מט ליפול, ט' הנטייה
הפכו – עמד

שורש 'נט'

חנט – וכן חנק, ממצרים
להקניט – להקניא

נטה – ט' הנטייה (וכן גם לפי סרוק)

שורש 'סט'

סטה – ט' הנטייה. כן שטן.
סטר – כמו טח?

שורש 'עט'
לעטות ולעוט – בחדות

בעט – כמו עט?
לעט – לעס
שעט – שעטה – עיטה

מעט, עיט – עט, עֵט – חורט?

עוט – עט
עטה – וכן עדה
עטף – עטה
עטר – עטה
עטש – קול עטשי

שורש 'פט'

שפט – דן ועשה שפטים, כמו שבט ושוט – קול השוט

פטפט – פט-פט, מאוחר
פטר – 'פוטר מים ראשית מדון' – כמו פתח, פטר־רחם

פטיש – טש

שורש 'קט' – דובר כבר, קטע, חד, הכאה

שורש 'רט'

ירט – 'כי ירט הדרך' – ט' הנטייה

רטה – רטייה – כמו עטייה

שוקד 'שט'

פשט – של, השיל
קשט – מאוחר

קושט – אמת. אולי הפך הסטייה.

שוט – שט, נטייה
שטה – סטה, נטייה
שטט – שט, נטייה
שטם – וכן שטן
שטן – שוטם, 'משוט בארץ' – דרש. טינה – מאוחר. 'השטים אתכם' – שוטנים.

שוט – קול השוט. שטר – שוטרים ושטרות, משטר. שטר – שוט?

רמז לבחירות בארה"ב בפרשת השבוע? בבקשה (הרשו לי קצת להשתולל) –

פרשת וירא –
בראשית פרק י"ח, א –

וַיֵּרָ֤א אֵלָיו֙ יְהֹוָ֔ה בְּאֵֽלֹנֵ֖י מַמְרֵ֑א וְה֛וּא ישֵׁ֥ב פֶּֽתַח־הָאֹ֖הֶל כְּחֹ֥ם הַיּֽוֹם:

כחום היום – כתום היום, וזהו טראמפ.
🙂

שורשים המסתיימים בח'

שורש 'אח'

אחד – אחה, אח + חד, חוד, וכן יחד
אחה – אח
אחז – החזיק
אחר – לא אחד?

אח – מאוחה, אח-תנור – ?

שורש 'בח'

טבח – ?
נבח – קול בח
שבח – ?

בחר – חירות?
בחש – חש

שורש 'גח'

נגח – הגיח?

גוח, הגיח – גח, וכן הגיע

גן גחון – ?

שורש 'דח'

בדח – ח' צחוק

דחה – דח, נידח

שורש 'זח'

זוח – זח, הזחה, הזזה. זחוח.
זחל – זז? וכן מחילה?

שורש 'טח'

בטח – ?

טוח – טח, 'טח מראות עיניהם'. כן הטיח, קול טח

וכן טחב

שורש 'כח'

וכח – וכן יכח
יכח – הוכיח
נכח – כוח?
שכח – וכן שכך

כן כוח. וכיח – קול כיח.

שורש 'לח'

גלח – גלה
דלח – דלה
סלח – שלח מעליו?
פלח – 'עד יפלח חץ כבדו', וכן פלס?
צלח – וכן צלל?
שלח – לך

כן כלח, מלח, קלח.

שורש 'מח' – היה כבר, ושוב
נימוח, נמחה

צמח – הפך הצם?
שמח – ח' צחוק

קמח, מוח, מח – נימוח

מחה – מח
מחל – מחה
מחץ – מחה
מחק – מח

שורש 'נח'
עניין מנוחה, הפך הנע

גנח – קול אח
זנח – נח
צנח – נח
קנח – ?

נוח – נח, לנוח
נחה – להנחות, למנוחה
נחר – חר
נחש – חש
נחת – נח

שורש 'סח'

נסח – סח
פסח – פסע

סחב – ?
סוח – סח, שח
סחר – סחור־סחור

שורש 'פח' – דובר כבר, קול פח

שורש 'צח'

נצח – נצח ולנצח, מבין הניצים
פצח – פצע
רצח – רצץ

וכן מצח, קצח

צחח – צח, שמם
צחצח – צח, זך
צחק – ח' הצחוק

צחור – צח.

שורש 'קח'

לקח – קח
פקח – פקע, פקוח
רקח – ? קח?

מקח – קח

שורש 'רח'

ארח – ? וכן ערך שולחן?
ברח – בריח ובורח
זרח – זורה אור
טרח – טרטר
מרח – מרק
סרח – סרך
פרח – פר
צרח – צר

ירח – זורח, כורח.

ריח, הריח – רח
רחם – רח, רך
רחף – חף, עף
רחץ – ?
רחש – חד

כן רחל.

שורש 'שח'
עניין משיחה ושחיחה

משח – שח, נסך

שחד – חד?
שחה – שח, סך
שחז – חז?
שחט – חט, חד
שחח – שחוח, שח, שכב, שכח, צח
שחל – חל?
שחם – חום
שחף – חף
שחץ – חץ?
שחק – ח' הצחוק

כן שחק-שחקים

שורש 'תח'

פתח – פת, כמו פות
רתח – רת?