מרדונה

לפני כיומיים מת שחקן הכדורגל מרדונה והמוני העם הארגנטינאי מתאבלים עליו. זה אירוע גדול, אך לא מצאתי לו פסוק מתאים בתנ"ך. לכן החלטתי ללכת על דרך הרמז, ולהלן אביא את סיפורו של אהוד בן גרא ואפרט על הרמזים שאני מוצא בו –

יב וַיֹּסִפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשֹׂות הָרַע בְּעֵינֵי יהוה וַיְחַזֵּק יהוה אֶת-עֶגְלֹון מֶלֶךְ-מֹואָב עַל-יִשְׂרָאֵל עַל כִּי-עָשׂוּ אֶת-הָרַע בְּעֵינֵי יהוה׃ יג וַיֶּאֱסֹף אֵלָיו אֶת-בְּנֵי עַמֹּון וַעֲמָלֵק וַיֵּלֶךְ וַיַּךְ אֶת-יִשְׂרָאֵל וַיִּירְשׁוּ אֶת-עִיר הַתְּמָרִים׃ יד וַיַּעַבְדוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-עֶגְלֹון מֶלֶךְ-מֹואָב שְׁמֹונֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה׃ ס טו וַיִּזְעֲקוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶל-יהוה וַיָּקֶם יהוה לָהֶם מֹושִׁיעַ אֶת-אֵהוּד בֶּן-גֵּרָא בֶּן-הַיְמִינִי אִישׁ אִטֵּר יַד-יְמִינֹו וַיִּשְׁלְחוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּיָדֹו מִנְחָה לְעֶגְלֹון מֶלֶךְ מֹואָב׃ טז וַיַּעַשׂ לֹו אֵהוּד חֶרֶב וְלָהּ שְׁנֵי פֵיֹות גֹּמֶד אָרְכָּהּ וַיַּחְגֹּר אֹותָהּ מִתַּחַת לְמַדָּיו עַל יֶרֶךְ יְמִינֹו׃ יז וַיַּקְרֵב אֶת-הַמִּנְחָה לְעֶגְלֹון מֶלֶךְ מֹואָב וְעֶגְלֹון אִישׁ בָּרִיא מְאֹד׃ יח וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלָּה לְהַקְרִיב אֶת-הַמִּנְחָה וַיְשַׁלַּח אֶת-הָעָם נֹשְׂאֵי הַמִּנְחָה׃ יט וְהוּא שָׁב מִן-הַפְּסִילִים אֲשֶׁר אֶת-הַגִּלְגָּל וַיֹּאמֶר דְּבַר-סֵתֶר לִי אֵלֶיךָ הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר הָס וַיֵּצְאוּ מֵעָלָיו כָּל-הָעֹמְדִים עָלָיו׃ כ וְאֵהוּד בָּא אֵלָיו וְהוּא-יֹשֵׁב בַּעֲלִיַּת הַמְּקֵרָה אֲשֶׁר-לֹו לְבַדֹּו וַיֹּאמֶר אֵהוּד דְּבַר-אֱלֹהִים לִי אֵלֶיךָ וַיָּקָם מֵעַל הַכִּסֵּא׃ כא וַיִּשְׁלַח אֵהוּד אֶת-יַד שְׂמֹאלֹו וַיִּקַּח אֶת-הַחֶרֶב מֵעַל יֶרֶךְ יְמִינֹו וַיִּתְקָעֶהָ בְּבִטְנֹו׃ כב וַיָּבֹא גַם-הַנִּצָּב אַחַר הַלַּהַב וַיִּסְגֹּר הַחֵלֶב בְּעַד הַלַּהַב כִּי לֹא שָׁלַף הַחֶרֶב מִבִּטְנֹו וַיֵּצֵא ה͏ַפַּרְשְׁדֹנָה׃ כג וַיֵּצֵא אֵהוּד הַמִּסְדְּרֹונָה וַיִּסְגֹּר דַּלְתֹות הָעַלִיָּה בַּעֲדֹו וְנָעָל׃ כד וְהוּא יָצָא וַעֲבָדָיו בָּאוּ וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה דַּלְתֹות הָעֲלִיָּה נְעֻלֹות וַיֹּאמְרוּ אַךְ מֵסִיךְ הוּא אֶת-רַגְלָיו בַּחֲדַר הַמְּקֵרָה׃ כה וַיָּחִילוּ עַד-בֹּושׁ וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ פֹתֵחַ דַּלְתֹות הָעֲלִיָּה וַיִּקְחוּ אֶת-הַמַּפְתֵּחַ וַיִּפְתָּחוּ וְהִנֵּה אֲדֹנֵיהֶם נֹפֵל אַרְצָה מֵת׃ כו וְאֵהוּד נִמְלַט עַד הִתְמַהְמְהָם וְהוּא עָבַר אֶת-הַפְּסִילִים וַיִּמָּלֵט הַשְּׂעִירָתָה׃ כז וַיְהִי בְּבֹואֹו וַיִּתְקַע בַּשֹּׁופָר בְּהַר אֶפְרָיִם וַיֵּרְדוּ עִמֹּו בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מִן-הָהָר וְהוּא לִפְנֵיהֶם׃ כח וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רִדְפוּ אַחֲרַי כִּי-נָתַן יהוה אֶת-אֹיְבֵיכֶם אֶת-מֹואָב בְּיֶדְכֶם וַיֵּרְדוּ אַחֲרָיו וַיִּלְכְּדוּ אֶת-מַעְבְּרֹות הַיַּרְדֵּן לְמֹואָב וְלֹא-נָתְנוּ אִישׁ לַעֲבֹר׃ כט וַיַּכּוּ אֶת-מֹואָב בָּעֵת הַהִיא כַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ כָּל-שָׁמֵן וְכָל-אִישׁ חָיִל וְלֹא נִמְלַט אִישׁ׃ ל וַתִּכָּנַע מֹואָב בַּיֹּום הַהוּא תַּחַת יַד יִשְׂרָאֵל וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ שְׁמֹונִים שָׁנָה.
שופטים ג.

והפירוט – מה שהפנה אותי לפרק הזה מראש אלו המילים 'פרשדונה' ו'המסדרונה', המופיעות בשני פסוקים סמוכים, ולא רק שהן מתחרזות זו עם זו, אלא שהן מתחרזות גם עם 'מרדונה', וכמדומני שהן היחידות בתנ"ך שעושות זאת. (יצא הפרשדונה – כנראה – יצאו מעייו. ובפרשנות המסורתית – יציאת הצואה).
אבל מכאן מצאתי רמזים נוספים – עגלון מלך מואב היה 'איש בריא מאוד', כלומר שמן (אף על פי שהיום אנו יודעים ששמן הוא לא בריא), וגם מרדונה היה שמן בחמש-עשרה השנים האחרונות לפחות. גם בהמשך הפרק מוזכר 'כל שמן' מהעם המואבי, ונראה שזה היה עם עם בעיות השמנה. אולי אכלו יותר מדי בשר…
ואהוד עצמו היה 'איטר יד ימינו', כלומר שמאלי, אך גם יד ימינו של מרדונה זכתה לפרסום רב (וכן, במרכז הסיפור כמובן עומד תעלול ידיים). וחרבו – 'גומד' אורכה, כלומר כארבעים וחמישה סנטימטר. אבל גם מרדונה היה די גמד.
לבסוף – 'והנה אדוניהם נופל ארצה מת' – כך בעגלון וכך במרדונה. הארגנטינאים ממש מתייחסים אליו כאדון ומלך שלהם.

תנחומיי למתאבלים.