ויפגע במקום

לפרשת ויצא

וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא.
בראשית כח, יא.

פגיעה היא לשון כפולה – גם פגישה, התנגשות, וגם תפילה, כפי שמפרש רש"י –

"ויפגע" – כמו (יהושע טז) ופגע ביריחו ופגע בדבשתה. ורבותינו פירשוֹ (ברכות כו ב): לשון תפִלה — (ירמיהו ז טז) "ואל תפגע בי", ולמדנו שתִקן תפלת ערבית. ושִנה הכתוב ולא כתב 'ויתפלל' — ללמדך, שקפצה לו הארץ, כמו שמפורש בפרק גיד הנשה (חולין צא ב).

מכאן נוכל לומר שתפילה היא מפגש, ולא מפגש בין חברים, כמובן (אף שגם זה מתקיים), אלא מפגש בין האדם ואלוהיו.

ואפשר לומר גם שתפילה, פגיעה, היא מלשון נגיעה. האדם מנסה להגיע 'ללבו' של האל, או שהאל נוגע בלבו של האדם. כפי שמופיע בקירוב בפסוק –

לְמַעַן תְּפֹשׂ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּלִבָּם אֲשֶׁר נָזֹרוּ מֵעָלַי בְּגִלּוּלֵיהֶם כֻּלָּם.
יחזקאל יד, ה.

גע וגש – מילים קרובות.

וכן מופיע –

וְהָיָה אַדִּירֹו מִמֶּנּוּ וּמֹשְׁלֹו מִקִּרְבֹּו יֵצֵא וְהִקְרַבְתִּיו וְנִגַּשׁ אֵלָי כִּי מִי הוּא-זֶה עָרַב אֶת-לִבֹּו לָגֶשֶׁת אֵלַי נְאֻם-יהוה.
ירמיה כא, כא.

(ופינת האקטואליה – זה עתה נודע שבכיר אירני 'נפגע' ומת).