על העכירה

לעיתים קרובות אנו שומעים את הגידוף – 'עוכר ישראל', המופנה כלפי מי שדעותיו לא נראות בעיניי הצד השני. אני סבור שרוב מי שמשתמש בביטוי זה ודאי היה מופתע לשמוע שבמקור הוא הופנה ללא אחר מאשר אליהו הנביא, מפי אחאב, המלך שעשה רע בעיניי ה' –

 יז וַיְהִי כִּרְאוֹת אַחְאָב אֶת אֵלִיָּהוּ וַיֹּאמֶר אַחְאָב אֵלָיו הַאַתָּה זֶה עֹכֵר יִשְׂרָאֵל. יח וַיֹּאמֶר לֹא עָכַרְתִּי אֶת יִשְׂרָאֵל כִּי אִם אַתָּה וּבֵית אָבִיךָ בַּעֲזָבְכֶם אֶת מִצְו‍ֹת יְהוָה וַתֵּלֶךְ אַחֲרֵי הַבְּעָלִים. 
מלכים א, יח.

אחאב מכנה אותו כך, כי בדבר אליהו לא היה גשם בישראל במשך שלוש שנים. אך זו היא דרכו של הנביא, וגם הנביאים שבאו אחריו אמרו דברים קשים ביותר כנגד העם, אך הדבר לא הפך אותם ל'עוכרי ישראל'; אדרבא, הם היו אוהביו.

אך אמנם עניין העכירה, ללא הביטוי המפורש הזה, מופיע במקום אחר – בספר יהושע, בסיפור עכן, שמעל בחרם ובגללו נענש כל העם. שם אומר לו יהושע –

וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ מֶה עֲכַרְתָּנוּ יַעְכֳּרְךָ יְהוָה בַּיּוֹם הַזֶּה וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ כָל יִשְׂרָאֵל אֶבֶן וַיִּשְׂרְפוּ אֹתָם בָּאֵשׁ וַיִּסְקְלוּ אֹתָם בָּאֲבָנִים.
יהושע ז, כה.

אלא שגם לעכן יש תקנה. מקום סקילתו נקרא 'עמק עכור', כמבואר שם. ושני נביאים מנבאים שמקום זה יהפך מקללה לברכה –

וְהָיָה הַשָּׁרֹון לִנְוֵה-צֹאן וְעֵמֶק עָכֹור לְרֵבֶץ בָּקָר לְעַמִּי אֲשֶׁר דְּרָשׁוּנִי.
ישעיה סה, י.

וְנָתַתִּי לָהּ אֶת-כְּרָמֶיהָ מִשָּׁם וְאֶת-עֵמֶק עָכֹור לְפֶתַח תִּקְוָה וְעָנְתָה שָּׁמָּה כִּימֵי נְעוּרֶיהָ וִּכְיֹום עֲלֹתָהּ מֵאֶרֶץ-מִצְרָיִם.
הושע ב, ז.

ככלל, נראה שמראש כל סיפור עכן הוא מדרש־שם, הבא להסביר שם שם מקום, דבר מוכר במחקר, ושהנביאים ממשיכים מדרש־שם זה לכיוון שלהם. ועדיין, יש לו מוסר־השכל ברור; הוא דומה למשל שמרבים להביא היום, על אנשים המפליגים באונייה ואחד מתחיל לקדוח בה. מה אתם רוצים? אני עוסק בשלי – הוא אומר. אך לפעולותיו יש השפעה על הכלל. משל זה הפך שוב לפופולרי לאחרונה בעקבות משבר הקורונה, באופן מובן.

לבסוף, נראה שחז"ל הלכו בעקבות דברי הנביאים כשאמרו –

"היה רחוק מבית הסקילה כעשר אמות, אומרים לו התודה, שכן דרך המומתין מתודין, שכל המתודה יש לו חלק לעולם הבא.

שכן מצינו בעכן שאמר לו יהושע (יהושע ז) בני שים נא כבוד לה' אלהי ישראל ותן לו תודה וגו', ויען עכן את יהושע ויאמר אמנה אנכי חטאתי [ לה' אלהי ישראל ] וכזאת וגו'.

ומנין שכיפר לו ודויו, שנאמר (שם) ויאמר יהושע מה עכרתנו יעכרך ה' ביום הזה, היום הזה אתה עכור ואי אתה עכור לעולם הבא".

משנה סנהדרין, ו, ב.

יש מקרים נוספים של עכירה בתנ"ך, ולמשל יפתח אומר על בתו –

וַיְהִי כִרְאוֹתוֹ אוֹתָהּ וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו וַיֹּאמֶר אֲהָהּ בִּתִּי הַכְרֵעַ הִכְרַעְתִּנִי וְאַתְּ הָיִיתְ בְּעֹכְרָי וְאָנֹכִי פָּצִיתִי פִי אֶל יְהוָה וְלֹא אוּכַל לָשׁוּב.
שופטים יא, לה.

– וכאן גם יש משחק מילים של הכרע-בעוכרי, אך על כך אולי בפעם אחרת.

תיקון – גם על עכן נאמר ביטוי זה –
וּבְנֵי כַּרְמִי עָכָר עוֹכֵר יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מָעַל בַּחֵרֶם.
דברי הימים א, ב, ז.