לפרשת וירא
"גדול השלום, שהקב"ה שינה בדבר מפני השלום, שנאמר (בראשית יח): האף אמנם אלד ואני זקנתי".
במדבר רבה יא ו, פרשת נשא.
כלומר, שרה אומרת 'ואדוני זקן' על אברהם, אך בדבר ה' לאברהם הוא משנה את דבריה ואומר שאמרה על עצמה – 'ואני זקנתי'.
אך האם יכול להיות שה' שיקר, או 'שינה בדבר'? בעבר דנתי בכך בהרחבה ואמרתי, כי בעצם לא נאמר בשום מקום שאין לשקר, אלא רק להתרחק מהשקר – 'מדבר שקר תרחק'. אך עדיין, לייחס דבר זה לאל נראה מופרז.
אפשר אולי לרכך זאת ולומר, שלא ה' 'שינה בדבר', אלא שרה. וגם אכן רק 'שינתה בדבר' ולא שיקרה. כי כשהיא אומרת 'ואדוני זקן' היא מתכוונת בעצם לעצמה, אך מדברת בדרך עקיפה. שהרי עובדה ידועה היא שהגבר יכול להוליד בכל גיל, שלא כאישה. ומכאן אולי אפשר ללמוד שכבר בימים ההם הנשים היו רגישות לגבי גילן, ודבר זה תקף עד לימינו. שהרי ידוע ש'אין שואלים אישה לגילה'.
ובכן, לשקר זה אכן לא יאה, אבל לפחות לגבי העניין הזה, גיל האישה, הרי שגם לפי הכתוב עולה שאפשר 'לשנות בדבר'! (לא את הגיל, אלא את אופן האמירה).