שורשים המסתיימים במ'

שורשים המסתיימים במ'

שורש 'אמ'

נאם – וכן נם, אמר

אמד – מד
אמר – וכן זמר
אמן – ? + א' האל 'אמן', אמונה
אמץ – מץ
אם, אמא – בכל השפות מ'.

אמת – שורש אמן

שורש 'במ'

יבם – ?

במה. כן בהמה.

שורש 'גמ'
גמיעה, צליל השתייה

לגם – גמע
רגם – ? וכן הרג?

גמל – לגם
גמע – לגם
גמר – ?

שורש 'דמ'
דם, דום

אדם – אדום, דם
גדם – גדע
נדם – דמם
קדם – ?
רדם – רדד?

אדם-דם

דמה – קשר־דם
דמם – דום
דמע – דם־עין? וכן 'דמעתך' במובן אחר

שורש 'המ'
קול 'הם'

נהם – קול הם, וכן נאם

המה – קול הם
המון – הומה
המר – החליף, ?

שורש 'זמ'
ז' זדון

יזם – זמם

זומ, זם, זימה – כמו זמם
זמם – אולי כמו זבוב הנראה כזומם? + ז' הזדון והמזימה
זמן – ארמית
זמר – ז' הזימרה

שורש 'חמ'
חום

לחם 'לחם־חֹם' מופיע
נחם – חם
רחם – חם
שחםמ- חום

פחם – חם. חם – דוד, חום, קירבה.

חמד – חם לבו.
חום, חמם – חם.
חמל – חם, רחם
חמס – חם + ס' המאיסה
חמק – חמוקיים חמודים, חמק-ברח – ?
חמש – תחמושת-אש?

מחמאה – כנראה שיבוש של 'רכו מ-חמאות דבריו' בתהילים.

שורש 'טמ'
אטום

אטם – טם
קטם – קטע
שטם – שטן

טמא – טם, אטום. אולי על שם סגירתו.
טמטם – אטום וטיפש.

שורש 'ימ'
אים – איוּם, קול איי? וכן איוֹם

שורש 'כמ'

כמהּ – ה' מופקת, וכן מהמהּ, כמה למי שהתמהמה. קול הא.

שורש 'למ'

אלם – אל, לא מדבר
בלם – בל
גלם – 'גלמי ראו עיניך' – ?
הלם – כמו אלם
חלם – חלום והחלמה – ? 'חילו פניך'?
עלם – עֶלֶם – עוּל ימים, נעלם – ? וכן עולם-עד
פלם – אבנים מפולמות, בלשון מאוחרת, כמו צלם, תבנית
צלם – בצלם – כמו צל
שלם – ? שם אל 'שלם'

שורש 'ממ'

דמם, המם, זמם, חמם, סמם, עמם, קמם, רמם, שמם, תמם – תחילית

שורש 'נמ'
שינה

חינם – חן

נום, נם, נמנם – נם, ישן
בשאר – נ' תחילית

שורש 'סמ'

חסם – כמו חסה?

סם – ? וכן מבושם-שיכור

סמך – תמך

שורש 'עמ' – דובר כבר, קול

שורש 'צמ'
עניינו צמצום.

עצם – עוצמה-עוז ולעצום-לסגור-צם.

צמד – צמצום
צמח – ?
צם, צמצם – צם
צמק – צם

צמר – ?

שורש 'קמ'
קימה.

נקם – קם עליו
רקם – ?

קום, קם – קם. וכן עמד.
קמל – מל

קמח – מחוי?

שורש 'שמ'
עניינו שימה ושממה. -וכן דממה. קול שהה

אשם – נעשה שומם?
נשם – וכן נשף, שאף, קול הנשימה, וממנו שמם
רשם – מאוחר

שמד – שם
שום, שמם – שם
שמט – שם לב + ט' הנטייה והביטול?
שמן – ?
שמע – שם עין?
שמר – שם לב?

שמץ – שום, דבר מועט.
שמש – שם אל, אש.

שורש 'תם'
סוף

תם, תמם – תם, סוף
תמך – מך

וכן תם-תמים.