שורש 'טש'

'טש' – קול ההכאה, כמו בפטיש, וכך כל שורשיו –

בטש – הכאה
טוש – קרב ניטש, הכאה
לטש – לטישת זכוכית, בהכאה
נטש – 'בטריקת דלת'?
עטש – קול העיטוש 'עטשי'
קטש – בהכאה
רטש – בהכאה

אין לו צד שני, מלבד טשטש, שעניינו אחר, והוא מודרני.
על יטושׂ, בש' שמאלית, דיברתי בפוסט קודם, ואינו שייך לכאן. עניינו קול 'טססס' של מהירות וטיסה.

הצוללות והמטוסים
כה וְיָמַי קַלּוּ מִנִּי רָץ בָּרְחוּ לֹא רָאוּ טוֹבָה. כו חָלְפוּ עִם אֳנִיּוֹת אֵבֶה כְּנֶשֶׁר יָטוּשׂ עֲלֵי אֹכֶל. 
איוב ט.

הפעם אנו ברמזים.
אניות אבה – פרשת הצוללות.
כנשר יטושׂ (יטוס) – פרשת המטוסים (F35).

יטושׂ – לפי המפרשים יפרח, או כמו דאה.

לפי הפשט, איוב מתלונן 'איך הימים עברו מהר', בצער, כאוניות וכנשר.

השורשים 'חת', 'חט' ו'חד'

חת כמו קט עניינו לחתוך, וכן חד. וממנו גם פחד, מהדבר החד והחותך.

אחד – כמו חוד
חוד, חד – חד, חתך
יחד – מלשון איחוד
כחד – שיקר והכחיד.
פחד – חת
שחד – ? אולי מלשון פחד?

וכבר כתבתי פעמים שחתול נקרא כך על שם פחדו הניכר – חת. כמו – 'אל תירא ואל תחת'.
יתכן שיש כאן גורם נוסף הקשור למוסר, הכורך יחד את שחד-כחד-פחד וכו'.

נחת – נח
חת – פחד

סחט – ?

וכן מחט – חדה

ומצד שני –

חדק – קוץ, חד
חדש -? אולי דש.

חתך – חתך
חתל – מלבד החתול יש חיתול ו – ?
חתם – עניין חיתוך? וכן 'כרת ברית'
חתן – עניינו חיתום
חתר – בתנועות חדות

חטא – חטא וחיטא – ? א' האל. צריך הרחבה.
חטט – בדבר חד, מחוטט – קמוט, חרוץ
חטב – חיתוך.
חטף – באבחה חדה.

וכן יש חוטר.

שורש 'כת' –

כתב – בכלי חד, חרט. אולי גם תו.
כתת – חתך. לכן גם כנראה קטש מלשון חתיכה.

כתם – 'כתם אופיר' – זהב. – ?
חרט – כלי חד.
כתר – גם זהב, ו – ?

שורש 'קט'
קט – לחתוך –

קטב – לחתוך לשניים
קטל – לחתוך חיים
קטם – לחתוך חלק מפרי
קטן – לחתוך אורך, קט-קטן
קטע – לחתוך
קטף – לחתוך פרי מענף

קטש אולי מ-טש.
וכן באנגלית – cut.

ומהצד השני –
נקט – מודרני, אולי כמו נקד
שקט – ש' השקט ששש, קט כמו קיט-נופש?

'אשר יקוט כסלו' באיוב (ח, יד), מפרש רש"י – יקצור ויכרות כסלתו והבטחתו.

ניתן לשמוע את צליל השבירה ב'קט'. ק' אות נשברת, וכן מקובל היום לומר – 'קנאק' לשבירה.

שורש 'גד' –
לגדוד, לגדום, לגדוע – לחתוך.

גדד – חתך
גדל – הפך הדל?
גדם – חתך איבר
גדע – חתך
גדף – ? כמו חרף?
גדר – הסברנו מלשון דר
גדש – דש.

וכן יש גדה, גדי.
גדד – קטף תמרים. אגב, קט וגד קרובים במצלול. וכן באנגלית 'cut' – חתך, גד.

ומהצד השני –

אגד – ? כמו אגר?
בגד – בגד ובגידה. – ?
סגד – שם אל 'גד'. בעברית מזל. וכן באנגלית – god.

נגד – גדה שנייה.

שורש 'זר'
שורש 'זר' עניינו זרייה וזריקה, וכן מלשון זֵר וזרות (אולי הזר נקרא כך משום ריחוקו, כדבר כנזרה ונזרק למרחק), בולט יותר בחלק השני –

אזר – חגר סביבו כמו זֵר
בזר – כמו פזר, מודרני.
גזר – גזז, גז.
חזר – כמו זר, עגול. – ? ובארמית הדר.
נזר, זור – נמנע, זרות. נזיר.
עזר – לזר?
פזר – נזרק למרחב, זרה
שזר – זֵר, מודרני.

וכן יש – מזור-שזורים, אכזר, נזר-כתר-זר.
האל 'נאזר בגבורה' – א' האל.

זרה – זרייה
זרח – זרק אור
זרם – זרק מים
זרע – זרק זרע
זרק – זריקה
זרר – התעטש, זרק רוק

וכן יש – זרא-משהו זר, זרד, זרת.

שורש 'דר'
אדר – נאדר, כוח, א' האל, אולי מלשון אדר, החודש, על שם האל.
גדר – גדר
דרדר – דררר, קול הדרדור. וכן קוץ.
הדר – פרי הדר, והדרת פני זקן, הוד.
חדר – חדר מגודר
נדר – נדר מגודר
סדר – מגודר
עדר –  עדר מגודר, וכן יש נעדר
שדר, תדר – מודרני

כאן המקום לציין – א' באה פעמים רבות בשמות המיוחסים לאל, 'אלופו של עולם'. כתבתי על כך בעבר.

כאן כל הפעלים הם מעניין שימת גדר. אולי הגדר היא מה שמונע דרדור – שהיא מילה אונומטופאית ברורה. וכן יש דור, העובר מדור לדור, אולי.

ומהצד השני –

דור – דר
דרך – דריכה
דרס – דריכה
דרש – אולי קשור לדרס? וכן לפרש-פרוס.

אם כך נראה שכאן האותיות הסופיות עיקר – דרך-דרס-פרס, סיומת רך-רס, וכשנגיע לשם נתייחס לזה.

דר היא מילה מורכבת ואדלג עליה כאן. רק בלשון חז"ל משמעה גר. וכן יש מדור. אך כן יש 'וחניתי כדור עליך' – מלשון דור – חנייה בעיגול. וכן יש דרום – כשהשמש ברום השמים, אולי.

חר עניינו אסון או חור –

חרב – אסון
חרד – אסון
חרה – כעס, אסון
חרט – חור
חרך – שריפה, אסון
חרף – בחרי־אף
חרץ – חור
חרק – חור
חרר -חור
חרחר – קול החרחור
חרת – חור

כלומר, חמישה מלשון אסון, וחמישה מלשון חור. לפי חר"ה וחר"ר בהתאמה. ועוד אחד, הכפול, לעצמו.
לגבי החור – אפשר לשמוע בו בבירור את קול החריצה והחריקה – חרררר. אכן, ממש כאדם מחרחר. ומכאן גם כנראה ההשאלה לכל צרה, אולי בעיקר מקול השריפה. וכן – שחור.

עוד יש – חרול-קוץ, חרא, חרג, חרז, חרס – כד ושמש, וחרם – שכבר כתבתי בעבר שלדעתי הוא מלשון החורים שברשת, ומכאן בהשאלה ללשון קדושה ונידוי.

ומהצד השני –

אחר – יש לאחר ויש מישהו אחר. ולא מוצא קשר לשוני לכאן.
בחר – 'בחרתיך בכור עוני', עניין שריפה. בחירה – אולי מלשון חירות, להלן.
נחר – 'בני אימי נחרו בי' – עניין חרי־אף ושריפה
סחר – הולך סחור-סחור במעגל
שחר – שחור משריפה.

על חירות ובן־חורין כתבתי בעבר, שהרי האנשים החשובים נקראו 'חורים', ואולי בדומה למחררים את פניהם לאות כבוד בחברות הפרימיטיביות עד היום, ועיין שם.
עוד יש – מחר, מחיר, צחור-צח, שחר – שם אל.

וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַיהוָה בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל. ב וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ הַמֹּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי. ג וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּיהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ.
בראשית כד.

כה וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר. כו וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ. כז וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי. כח וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַה שְּׁמֶךָ וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב. כט וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל. ל וַיִּשְׁאַל יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הַגִּידָה נָּא שְׁמֶךָ וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ שָׁם. לא וַיִּקְרָא יַעֲקֹב שֵׁם הַמָּקוֹם פְּנִיאֵל כִּי רָאִיתִי אֱלֹהִים פָּנִים אֶל פָּנִים וַתִּנָּצֵל נַפְשִׁי. לב וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת פְּנוּאֵל וְהוּא צֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ. לג עַל כֵּן לֹא יֹאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת גִּיד הַנָּשֶׁה אֲשֶׁר עַל כַּף הַיָּרֵךְ עַד הַיּוֹם הַזֶּה כִּי נָגַע בְּכַף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּגִיד הַנָּשֶׁה.
בראשית לב.

שני מקרים – בראשון הנגיעה בירך קשורה לשבועה, בשני – לברכה. שתיהן פעולות דיבור דתיות הקשורות לנאמנות. הקשר לאיבר המיני נראה ברור. וכן הוא הביטוי 'יוצאי־ירך' לצאצאים. ועוד מופיע ירך כצד כמו ב'ירך־המשכן'.

מה שמעניין מבחינה לשונית הוא הקשר ירך-ברך, ברכה. ואולי גם הברכיים נקראות כך משום שמי שמתברך יורד על ברכיו, או בדומה לזה.

שורש 'בר'

ברא – בר, חוץ, כמו פר
ברד – ירד, רד
ברה – אכל, בר – לחם
ברח – החוצה
ברך – ירך, כברכות בבראשית.
ברק – ירק, רק
ברש – רש

ציינתי קודם כי בר דומה לפר, שעניינו יציאה החוצה, אך אין לו הרבה צורות, כפי שאנו רואים. בר, כמובן – משמעו חוץ.
עוד יש ברג וברז, שלא אתייחס אליהם כאן.

מהצד השני אין קשר לשורש על־פי רוב –

גבר – גבורה, גבה, גב
דבר – בריאה?, דיבר – דיבב, דב, כמו זב
חבר – חבק, חב
נבר – בעפר
סבר – ארמית
עבר – צד שני, חוץ
צבר – ריבוי פר-בר, אולי קשור גם לצב, צבא
קבר – קבץ, קבר, וכן – בעפר

וכן יש 'אבר' כיונה.