שורשי 'אב, 'הב' ו'עב'

הרבה פעמים עניים תאווה ומניעתה –

אבה, איווה – תאווה
דאב – כמו כאב
כאב – לא קיבל את תאוותו
תאב – אבה

אב-אבא, אבינו שבשמים – א' האל. חודש אב. איבי הנחל. אביב. סאב – מודרני – סבך.

אהב – תאווה
הבה, הב – נתינה, את חפץ התאווה.

וכן יש צהוב, זהוב. זהב – אולי 'זה – הב!'. יהב – תקווה – תאוות עתיד. אגב, גם תקווה – קו – כמו או, אב.

רעב – תאוות אוכל.

מצד שני, פחות ברור –

אבד – איבד תאוותו?
אבל – כמו אבד?
אבן – מתאבן, חסר תאווה
אבס – העמיס מאכל-תאווה
אבק – מתאבק על תאוותו? וממנו – אבק

אבר כיונה.

עבד – עבור תאוותו?
עבה – התעבה, שמן מתאוותו
עבט – נגזר מעבד?
עבר – ? כמו עפר? וכן התעבר-כעס, מעוברת
עבת – כמו עבה

שורשי אף ועף

נאף – הניאוף מביא 'אף' (ראו משלי ז').
שאף – עם האף, תאווה

אף – שואף, קול השאיפה-הנשיבה. ממנו בהשאלה – כעס.

זעף – זעם + אף

רעפים – רחף. סעיף-ענף, וממנו מסועף. צעיף-צניף.

אפר – פר
אפה – ?
אפל – ?
אפס, אפע – אף-אין-רוח

עפ, עוף, עופף – עניין נשיבת רוח
עפל – להעפיל-לעלות, עפל-עלה
עפר – פר
עפש – פש

וכן – עפעף.

שורשי 'לפ' ו'לב'

משמעויות חוזרות – קילוף וליפוף.

אלף – ? א' האל 'אאלפך בינה'
גלף – קלף
דלף – דל, נזילה
זלף – נזל, זל
חלף – חלל?
סלף – ?
עלף – על פניו?
צלף – צליפה והצלפה, וכן צלב, פ' ההצלפה נשמעת
קלף – וכן גלף
שלף – שלה

טלף

לפף – ארוג סביב – ?
לפת – כמו לפף

מלפפון…

שורש 'לב'

חלב – דולף-זולף?
עלב – לקח ללב? נעלב
צלב – וכן צלף
שלב – מאוחר

לבב – לב (וכן לביבה, אהובת הלב)
לבט – עניינו מורכב, ט' הנטייה, ואולי גם לב
לבן – כחלב?
לבש – ?

וכן – לב, גלב, דולב.

יתכן שיש קשר בין 'לב' ושפיכה –

קוּמִי רֹנִּי בליל [בַלַּיְלָה] לְרֹאשׁ אַשְׁמֻרוֹת שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ נֹכַח פְּנֵי אֲדֹנָי שְׂאִי אֵלָיו כַּפַּיִךְ עַל נֶפֶשׁ עוֹלָלַיִךְ הָעֲטוּפִים בְּרָעָב בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת.
איכה ב, יט.

וכן –
כַּמַּיִם נִשְׁפַּכְתִּי וְהִתְפָּרְדוּ כָּל עַצְמוֹתָי הָיָה לִבִּי כַּדּוֹנָג נָמֵס בְּתוֹךְ מֵעָי.
תהילים כב, טו.

שורשים המסתיימים בא'

באופן מפתיע אולי, א' נמצאת פעמים רבות במילים הקשורות לאל, 'אלופו של עולם', לפי המסורת.

בא – אולי קשור גם לפֹּה?
חבא – חב, חביון, 'חביון עוזו' של האל?
נבא – מביא דבר האל, ופירושיו רבים
צבא – צב, צבא השמים

גא, גאה – ג' הגובה, מיוחס לאל, 'גאות לבש'

דא, דאה – 'וידא על כנפי רוח'

מחא – מחה

טאטא – כמו צא

כלא – ? איכשהו גם מיוחס לאל 'אל תכלא רחמיך'
מלא – 'וימלא כבודו את ההיכל'
פלא – 'עושה פלא'

צמא – צם, צמא לאל

נא, אנא – פנייה לאל

כיסא – כס, כיסא האל

רפא – רפה, 'אני ה' רופאך'

צא, יצא – קול צ' הצורמני והמאוס, כמו של צרצר, כפי שכתבתי בעבר
מצא – יצא ומצא?

קא, הקיא – ? קול ההקאה?

ברא – בר-חוץ, האל ברא
ירא – אולי מראייה, ירא-אל
רא, ראה – כנראה ר' של הפניית תשומת לב

חרא, פרא

שא, נשא – 'כאשר ישא כאומן את היונק'?
שאה – ? אבל כבר כתבתי שס' וש' מבטאות אסון, כ'ססס' הנחש

תא-חדר.

כן נמצא מיוחס לאל – אלוף, אדיר, אדון ועוד.

שורשים המסתיימים בז'
ובהמשך גם המתחילים בז'

ז' הוא קול הזמזום, ולכן בפעמים רבות מביע מהירות ותנועה.

אז – וכן זמן – ז' לא ברורה, הזמן עובר מהר?

בז, בזז – ביזה מהירה, וכן העוף בז. בזה-כמו בז ביזה?
בזבז – כמו ביזה

גז – דובר כבר

הזה 'ויז נצחם על בגדי', זריקה, תנועה

אווז

אחז – ?
חזה – ?
פחז – פח + מהירות

רכז – ?

עלז – עלץ, אולי ז' הזמר

עז, עזז – עוצמה – ?

עֵז

חפז – מהירות
פזז – תנועה, ואולי גם זמר

פז-זהב

נקז – ?

ארז – ?
חרז – ז' הזמר?
כרז – קרא
פרז – פרוץ

עץ ארז, אורז
ברז, רז, טריז

נתז – ניתך + ז' הזריקה

שורשים ומילים המתחילים בז'

שורשי זב-זל-זג עניינם מזיגה ושפיכה –

זאב
זב – מזיגה
זבוב – קול בזזז
זגג – כמו זג, מזוגג
זוג, מזג – מזיגה
זד, זוד
זה
זז – תזוזה, וכן זע, וכן בלשון חז"ל – זריז
זח, הזיח – תזוזה

זין – כלי זין – ?

זכ, זכה, זוך – אולי כשמן זך הנמזג
זכר – זיכרון וזכר-גבר – ?

זל, זלל, זול, נזל – מזיגה
זלג – מזיגה
זלף – מזיגה

זמר – ז' הזמר
זמן – ראה לעיל

זנה, זונ – צריך עיון, ז' זנונים?
הזין – צריך עיון, לשון מזיגה כמו המן?
זנח – נח

זע, זעזע – דובר כבר

זקף – ?
זקר – וכן זקף

זית

א אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת יְהוָה. ב אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו בְּכָל לֵב יִדְרְשׁוּהוּ. ג אַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה בִּדְרָכָיו הָלָכוּ. ד אַתָּה צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד. ה אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ. ו אָז לֹא אֵבוֹשׁ בְּהַבִּיטִי אֶל כָּל מִצְו‍ֹתֶיךָ. ז אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ. ח אֶת חֻקֶּיךָ אֶשְׁמֹר אַל תַּעַזְבֵנִי עַד מְאֹד. 
תהילים קיט, אות א'.

קונטרה לקליפ של עדי ביטי.

שורשים המסיימים בע'

הפעם אלך בשיטה שונה ואצרף את כל השורשים המסיימים בע'. אין פה הרבה תגליות, אבל בכל אופן יש מכנה משותף לפעלים האלה. אולי אוסיף לערך זה בהמשך.

נבע – בע, קול הבעבוע
בוע, בעבע – בע
טבע – במים מבעבעים
צבע – צב, צביון?
קבע, קב, קביים?
רבע – הרביע, רבה
שׁבע – נשבע – 7? מספר קדוש
שׂבע – ?
תבע – ? לשון חז"ל

גבע – גבה

יגע – גע
נגע – גע
פגע – פגש
רגע – רגש
שגע – גע?
געגע – ?

התגעגע למגע?

גדע – גד
ידע – דע

ידע – עניין היכרות מקרוב, ידיעה מינית וידיעה שכלית –

וַיִּקַּח אֶת זִקְנֵי הָעִיר וְאֶת קוֹצֵי הַמִּדְבָּר וְאֶת הַבַּרְקֳנִים וַיֹּדַע בָּהֶם אֵת אַנְשֵׁי סֻכּוֹת.
שופטים ח, טז.

זע – זע, נע, ז' התזוזה, זז
זעזע – זע, נע לבו
גזע – גז
יזע – יז 'ויז נצחם על בגדי', הזה

כן זוועה, זעווה

טע, טעה – טע, אולי כמו נטה, ט' הנטייה
נטע – טע
קטע – קט

בלע – לוע, לע
גלע – גלה
לעלע – לוע, לע
צלע – ?
קלע – ?

כן סלע.

דמע – דם עין?
שמע – שם עין??

נע – נע
נענע – נע
צנע – צנם, צנ.

סע – סע, זע, נע
פסע – סע, נע?
שסע – שסה

פעפע – פע, כמו בעבע

נחש – צפע, על שום ארסו המפעפע?

יצע, הצע – הציע הצעה או סדינים – צע
צעצע – צע
פצע – פצ. +צע?
קצע – קצ
רצע – רצ

פצע-קצע-רצע עניינם פגיעה, על כן יתכן שמלבד שורשי המקור השונים יש משמעות גם ל'צע'.

קעקע – קע
נקע – קע
בקע – בק. +קע?
פקע – כמו בקע
רקע – קול הרקיעה, קע
שקע – קע
תקע – קע

בכל הפעלים האלה ניתן לשמוע קול 'קע'. כן ב'הקאה'. וקרוב ל'הכאה'.

רע – רע
רעע – רעוע, רע
גרע – רע
כרע – קרס?
פרע – פר. +רע?
קרע – רע
שרע ' 'השתרע', שרר?
תרע – התרעה מפני משהו רע? וכן הרתעה

וכן צרעה – מצרצרת ורעה?

שע – דובר כבר. אצרף חלק –

שוע/ ישע
פשע
רשע

מעניין השוועה. פשע ורשע יוצרים את השוועה, והישע פותר אותה. שׂוֹעַ הוא עשיר שאליו פונים-שועים.

תע, תעה – תע, כמו טעה
תעתע – תע
רתע – הרתעה כמו התרעה

שורש 'פח'

קול 'פח' –

פוח, פחה – ראה נפח
פחד – מקול פח + חד-חת
פחז – דומה לפחד + ז הזריזות

וכן
פַּחַד וָפַחַת וָפָח עָלֶיךָ יוֹשֵׁב מוֹאָב נְאֻם יְהוָה.
ירמיה מח, מד.

'עד שיפוח היום' – אולי עד שישחיר כפחם. פחם-פח+חם. וכן פיח. ופח כמובן.
וכן מופיע – 'ויפח לקץ'. וכן 'יפיח כזבים' – שכאן יפיח-עֵד.

פחוס – מודרני – פחוח ודחוס.
פחות – אולי מ-פַּחַת.

מהצד השני –

נפח – פחחות, קול 'פח', 'ויפח באפו רוח חיים'
ספח, שפח – להלן

שפח – ישנה ספחת, שהיא מעין מכה (וכן – 'ושפח ביום ההוא'), וישנה משפחה ושפחה – הנספחת למשפחה. ו-?

ו'פכ' (רק לצורך העניין) –

פך – נשפח בקול 'פח'?
שפך – פך
הפך – שפך?

וכן פכר – במקרא – 'פוכרת הצביים'.
וכן נופך – מה שנשפך?

לסיום, שורש פו"ח הוא שורש מורכב במקרא והופעותיו קשות. הפירוש מלשון הוצאת אוויר, דיבור, להפיח רוח, מתאים גם לשורש שפ"ך, וכן הם מופיעים ביחד בפסוק הזה –

וְשָׁפַכְתִּי עָלַיִךְ זַעְמִי בְּאֵשׁ עֶבְרָתִי אָפִיחַ עָלָיִךְ וּנְתַתִּיךְ בְּיַד אֲנָשִׁים בֹּעֲרִים חָרָשֵׁי מַשְׁחִית.
יחזקאל כא, לו.

אך הסיום – חרשי משחית, שוב לשון פחחות.

הפעלים 'שב' ו'סב'

חשב – חש
ישב – שב, הפך הנשב
נשב – שב, סב
קשב – נקש?

הרוח נושבת, שבה וסובבת, כמו בפסוק –
הוֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם וְסוֹבֵב אֶל צָפוֹן סוֹבֵב סֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ וְעַל סְבִיבֹתָיו שָׁב הָרוּחַ.
קהלת א, ו.

אם כך, הקול הבסיסי הוא קול נשיבת הרוח, מעין שׁההה או שַׁבבב, כנראה.

וכן סב, סבא, הוא מי שיושב. וכן שׂיבה – ישיבה. סב – מסתובב.
עשב – נע ברוח הנושבת?

צד שני אינו שייך, למעט פעלי המקור –

שבב – שב, וכן שובב. משובב – משיב נפש.
שבה, שבי – ישיבה.
שוב, שב – כמו סב, מסתובב.

וסב –

סבב – שב
סבך – ?
סבר – ארמית

ומצד שני אין.

סיבה – מסובבת.

שורש 'גז'

גז – חיתוך –

גזז – גז
גזל – חתך מידי אחר
גזם – גז
גזע – על שם חיתוכו של גזע העץ
גזר – גז

וכן – גרזן – גז, חותך. וכן כמובן גֵז הצאן. גַז – נגוז.

ומהצד השני –

גוז, גז – נעלם, נחתך.
רגז – רגש+זעף?

יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְרָהְבָּם עָמָל וָאָוֶן כִּי גָז חִישׁ וַנָּעֻפָה.
תהילים צ, י.

וכן פגז – פגע+גז? מודרני.

גזז – קול הגזיזה, וכנראה גזיזת הצמר במקור.

שורש 'עמ'

עניינו קול, כנראה קול 'עם', (אולי כמו 'הום' הידוע לנו היום) –

זעם – זעף
טעם – קול, הטעמה, וכן עוד משמעויות.
נעם – קול, נעימה, ומכאן – נעים
פעם – 'פעמות מרכבותיו', קול, קול הצעידה
רעם – קול

טעם הוא גם חוש הטעם – ?, וגם סיבה – כנראה מלשון הטעמת הדבר החשוב, והוא כנראה יותר מאוחר.
כן יש שעם, עַם – זה עם זה, עִם.

ויש להתפעם-להתפעל, לפי פעמות החב.

מהצד השני –

עמד – מד?
עמל – ?
עמם – קול עמום
עמעם – כמו עמם
עמס – כמו משא? ודומה לעמל.
עמק – ?
עמר – מר?

עמל – גם במשמעות אוון.