שורשים המסתיימים בד'

שורש 'אד'

אדם – צבע, כדם

אדם אדום. אדיב, אדיש. אד. אדמה אדומה.

שורש 'בד'

אבד – אבה?
כבד – ?
עבד – ?

זבד

בדד – בד
בדה – ?
בדח – כמו בדה + ח' הצחוק?
בדל – בדד
בדק – דקדק

בד בבד, לבד.

שורש 'גד' – דובר כבר, חתך

שורש 'דד'

בהכפלה – הראשונות.

דדה – הלך לאט. וכן צעד, דרך – ד'.

שורש 'הד'

הד, הדהד – קול ההד?
הדה – 'גמול ידו הדה' – יד?
הדף – כמו הדה? והד.

שורש 'זד'

זוד, זד – זד, זמם, ז' מזימה רעה, כמו זבוב?

מזיד. זרד?

שורש 'חד' – דובר כבר, חתך

שורש 'יד'
יד – ?
ידע – דע

שורש 'כד'

לכד – ?
נכד – ?

'כדכד שמשותיך' – אבן טובה, כ'חוד'?

שורש 'לד'

גלד – ? וכן גלם. 'גלמי ראו עיניך'
חלד – ? וכן חלודה בפלדה?
ילד – לד
סלד – אף סולד – סל-על, יד סולדת-?
פלד – ? כמו שלד?
שלד – לד, וכן גלד

קלד.

שורש 'מד'
מדידה

אמד – מד
גמד – מד
חמד – חם?
עמד – מד?
שמד – מד. ו-?

תמיד – מד, צמיד-צמג. צמד.

מדד – מד

שורש 'נד'
כמו נע

ענד – וכן ענק

נדד – נד
נוד, נד – נד, נע
נדנד – נד
נדב, נדר וכו' – סופיות

שורש 'סד'
סד – בסיס.

חסד – חס
יסד – סד

סדק – דק

סד, סדן.

שורש 'עד'
עניינו קשור, באופן לא ברור.

יעד – עד.
מעד – וכן צעד
סעד – נתן תמיכה, קרוב למעד
צעד – עד? או – 'צועה ברוב כוחו'
רעד – גורם למעידה?

עד – נצח, מגיעים עד אליו.
בעד. תעד – עד.

בצד שני עניינו הוספה

עדד – עוד, הוסיף
עדה – עדי, תכשיט, נעדה, עוד
עדף – עוד
עדר – ? בדיר?

וכן עוד. עדה – קבוצת אנשים עוד.

דרש – כל 'עדת' עם ישראל היו 'עדים' חמעמד הר־סיני.

שורש 'פד'

ספד – את הנספה?
צפד – צפף.
קפד – קיפוד דוקר? וכן קפח

אפוד. רפד – רך + ד' דקירה?

פדה – ?

שורש 'צד'

צוד, צדד, צד – תפס צד
ציד – צייד צד, מהצד
צדק – דקדק, בדק

שורש 'קד'
קד – מוקד – מרכז, כמו חוד. ד' דקירה.

יקד – קד
נקד – במוקד
עקד – במוקד
פקד – ? מוקד?
רקד – במוקד
שקד – כמו יקד

קוד, קד – כבוד, 'ויקוד'
קדם – קדמה-מזרח
קדש – לדעתי 'מוקד אש', אך קרוב גם לקד מתוך כבוד, יקד

קוד – מלשון קוד הקידה?

שורש 'רד'
מלשון רדידות ורדייה, קשרם לא ברור
רדידות – וכן רקיע 'רוקע' – שטוח

חרד – חרה.
ירד – רד למישור הרדוד
מרד – ברודן הרודה, וכן רד-רב
פרד – רד-רב, כלוט ואברהם
צרד – צרח
שרד – שרה, שרר

ברד – יורד, זרד – נזרה.

רדד – רד רדידות
רדה – רד רדייה
רדם – דמם
רדף – הדף

סְבָבֻנִי בְכַחַשׁ אֶפְרַיִם וּבְמִרְמָה בֵּית יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה עֹד רָד עִם אֵל וְעִם קְדוֹשִׁים נֶאֱמָן.
הושע יב, א.

לשון רדייה, לפי מצודות –
"ויהודה" – אבל יהודה עדיין הוא מושל עם האל ר"ל מכריח את העם ללכת עם האל בדרכי התורה.

ואולי לשון רד-רב?

שורש 'שד'
שדידה

חשד – חשש, והפכו – חסד

שדד, שוד – שד
שדך – לשון חז"ל
שדל -מלשון חז"ל
שדף – שדד? שדוף-רזה, נשדד בשרו?
שדר – מאוחר.

שד, שדיים, וכן דדים – התינוק 'שודד' אותם?
שֵד – שודד?