שורש 'קפ'

שורש 'קפ'

עניינו קושי, כריתה וקיפוץ –

קפא – ראו להלן
קפד – ראו להלן
קפל – כמו כפל
קפץ – קפץ כקוף וכן קפץ פיו-סגר פיו, אולי מלשון קושי כקפא

קפא – על 'קפאו תהומות' מפרש רש"י – "קפאו" – כמו (איוב י) וכגבינה תקפיאני שהוקשו ונעשו כאבנים.

קפד הוא לשון חז"ל בעיקר, אך נמצא גם בתנ"ך –
קְפָדָה בָא וּבִקְשׁוּ שָׁלוֹם וָאָיִן.
יחזקאל ז, כה.
"קפדה" – ענין כריתה כמו קפדתי כאורג חיי (שם לח) – מצודות, וכן רש"י.
"קפדה", וחברו קפדתי כאורג חיי (ישעיה ל"ח י"ב), ופירשתי שם מענין קשירת וכריכת הרתוק. – מלבי"ם.

אם הוא מלשון כריתה, קפ זה מצטרף לפעלי קט-כת.

וכן יש קיפוד, וקיפוז – סוג של עוף – במקרא.

קוף – קופץ, הופ הופ. וכן יש קיפח, צולע ומקפץ, ואולי ממנו בימינו – מקופח איבר.

מצד שני –

הקף – עיגול ככף
זקף – הפך הכיפוף, קפ
נקף – כמו זקף, נקף אצבע
עקף – כיפוף
שקף – 'נשקפה מבעד לחלון' – ?
תקף – 'כל תוקף מלכותו', אך בעיקר בלשון חז"ל, ארמית.

כן רקפת – כופפת ראשה, שקוף, משקוף – זקוף? ואולי זה יסודו של שורש שק"פ. וכן מצאו בחפירות ויחסו לחלונות ה'שקופים' המתוארים במקרא. ורשי מהארמית – שהדלת מכה בו, כמו נקף.

ועל דרך ההלצה, מכאן ראיה לאבולוציה – זקף מלשון 'זה קוף'!