שורש 'עמ'
עניינו קול, כנראה קול 'עם', (אולי כמו 'הום' הידוע לנו היום) –
זעם – זעף
טעם – קול, הטעמה, וכן עוד משמעויות.
נעם – קול, נעימה, ומכאן – נעים
פעם – 'פעמות מרכבותיו', קול, קול הצעידה
רעם – קול
טעם הוא גם חוש הטעם – ?, וגם סיבה – כנראה מלשון הטעמת הדבר החשוב, והוא כנראה יותר מאוחר.
כן יש שעם, עַם – זה עם זה, עִם.
ויש להתפעם-להתפעל, לפי פעמות החב.
מהצד השני –
עמד – מד?
עמל – ?
עמם – קול עמום
עמעם – כמו עמם
עמס – כמו משא? ודומה לעמל.
עמק – ?
עמר – מר?
עמל – גם במשמעות אוון.