שורש 'שע'

שורש 'שע'

שוע/ ישע
פשע
רשע

מעניין השוועה. פשע ורשע יוצרים את השוועה, והישע פותר אותה. שׂוֹעַ הוא עשיר שאליו פונים-שועים.
עוד יש המספר תשע. נשים לב שהמספרים האחרונים עניינם מלאות –
שבע – שׂבֵעַ
שמונה – שמן
תשע – שוע, עשיר
עשיר – עשיר

בצד השני, אות ש' בדרך כלל היא אות מצטרפת, כך שלמעט שורשי הבסיס אין קשר לכאן –

שעה – שם לב, הבחין, התייחס. וכן 'שוועה'
שעשע – הסב עונג ושמחה.
וכן שען, להישען – דבר שאתה שועה אליו, לפי אבן עזרא.

אין קשר –
שעל
שער

שעה כיחידת זמן שאולה מהארמית – וראו בדניאל.

בעניין שעשע – אולי הוא קשור לכאן, שכן שעשועים הם מנהג עשירים. לעניים בדרך-כלל אין זמן לזה, לפחות מבחינה היסטורית. אמור מעתה – שעשוע השוע. וכן הוא אומר בצורה הפוכה – לוּלֵי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי אָז אָבַדְתִּי בְעָנְיִי – תהילים קיט, צב.
או – כפי שהולכים המפרשים המסורתיים – דבר שאתה מתבונן בו, שועה בו. וזה הפשוט.

ומהי שוועה אם לא קריאת – 'אה', כמו שמופיע במקרא בפעמים רבות (15 פעמים) – 'אהה', למשל כאן –

אֲהָהּ לַיּוֹם כִּי קָרוֹב יוֹם יְהוָה וּכְשֹׁד מִשַׁדַּי יָבוֹא.
יואל א, טו.