שורש 'דח' ו'דכ'
שורש דח עניינו דחייה וריחוק –
דחה
(דחס) – לא בתנ"ך
דחף
דחק
וכן –
נדח
כִּי מוֹת נָמוּת וְכַמַּיִם הַנִּגָּרִים אַרְצָה אֲשֶׁר לֹא יֵאָסֵפוּ וְלֹא יִשָּׂא אֱלֹהִים נֶפֶשׁ וְחָשַׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבִלְתִּי יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח.
שמואל ב, יד, יד.
שורש 'דך' עניינו רפיון –
דכא – רפה
עַמְּךָ יהוה יְדַכְּאוּ וְנַחֲלָתְךָ יְעַנּוּ.
תהילים צד, ה.
דיכאון קליני הוא דכדוך, חלישות, אך אולי ניתן לטעון ששורשו גם מדחייה וריחוק?
כן יש דך-עני, וכן 'פצוע־דכא'.