שורש 'פר'

התחלתי בפוסט הקודם עם תחום הלשון כשדנתי בשורש הדו־עיצורי 'חש', ועל כן אמשיך בכיוון זה, ונראה לאן נגיע. הפעם אתייחס לשורש שהוא אולי הכי מפורסם בתחום זה – 'פר'. ואלה השורשים המסתעפים ממנו, 14 במספר, ולצידם אפיונם –

פרא – יציאה החוצה
פרד – כמו פרר
פרה – יציאה והתרחבות
פרז – פרוץ, פתוח לחוץ
פרח – בדומה לפרה ורבה, התרחבות
פרט – כמו פרר
פרך – כמו פרר
פרם – כמו פרר
פרס – כמו פרר
פרע – כמו פרא, אפיון של חוץ
פרף – כמו פרר
פרץ – התרחבות החוצה
פרק – כמו פרר
פרר – וכמוהו כל הפעלים שהוזכרו למעלה, התפוררות ופירוק.

אנו רואים, אם כן, ששורש־בסיס זה מתחלק לשתי קבוצות – קבוצת פר"ר, המונה שמונה פריטים, ועניינה התפוררות ופירוק, וקבוצת פר"ה, המונה שישה פריטים, ועניינה התרחבות וחוץ. עוד ישנו 'פרג', אלא שהוא אינו מוטה כשורש.

כבר ציינתי בעבר, ועתה אזכיר זאת שוב, כי לדעתי מקור הפעלים אונומטופאי, חיקוי צלילי. ואין לנו מובהק כשורש 'פר' כדי להדגים זאת. הרי פר הוא חיקוי מדויק של קול ההתפוררות – פרררר פרררר. ולגבי קבוצת הפעלים השנייה – זה כבר מורכב יותר, אך אוכל להציע – עד היום אנו שומעים רועי־צאן בדווים מפזרים את הצאן בקריאות פרררר ברררר וכיוצא בזאת, על כן אולי המקור הוא משם – יציאה החוצה, התרחבות. ובדומה לכך עצם המילה 'בר' – חוץ. ו'ברא' – הוציא החוצה לכדי קיום.

עתה, כפי שציינתי בעבר כשכתבתי על כך (בספרי 'יסודות הבניין') – לכל שורש־בסיס אפשר להוסיף אות גם לפניו וגם אחריו. נראה אם כך את צידה השני של המשוואה –

אפר – התפוררות אדמה
הפר – התפוררות הסכם
חפר – בדומה לאפר
כפר – מלשון 'כפרה' לדעתי מקורו 'כפ', מלשון 'כפירה' – התפוררות אמונה, כמו הפר.
ספר – מלשון ספירה, אולי כמו פרט אחר פרט, התפוררות יוצרת ריבוי.
עפר – בדומה לאפר
שפר – מלשון 'אמרי שפר', ואולי מקורו ארמי, כמו 'שופרא'. וכן יש 'שופר', אולי מלשון פר.
תפר – חיבר את מה שהתפורר.

סך-הכול שמונה פעלים, אף כי כמה לא בהכרח שייכים לשורש 'פר'.
לאלה נוסיף – טפר – ברגלי בעלי החיים, שאולי קשור לתפר, וצפר – 'צפירה' היא הזריחה (שלא כלשון ימינו, שבה עניינה מעין רעש), שמקורה ארמי אולי – 'צפרא טבא', וכן יש החיה ציפור – המצייצת צויץ צויץ.