שורש 'חר'

חר עניינו אסון או חור –

חרב – אסון
חרד – אסון
חרה – כעס, אסון
חרט – חור
חרך – שריפה, אסון
חרף – בחרי־אף
חרץ – חור
חרק – חור
חרר -חור
חרחר – קול החרחור
חרת – חור

כלומר, חמישה מלשון אסון, וחמישה מלשון חור. לפי חר"ה וחר"ר בהתאמה. ועוד אחד, הכפול, לעצמו.
לגבי החור – אפשר לשמוע בו בבירור את קול החריצה והחריקה – חרררר. אכן, ממש כאדם מחרחר. ומכאן גם כנראה ההשאלה לכל צרה, אולי בעיקר מקול השריפה. וכן – שחור.

עוד יש – חרול-קוץ, חרא, חרג, חרז, חרס – כד ושמש, וחרם – שכבר כתבתי בעבר שלדעתי הוא מלשון החורים שברשת, ומכאן בהשאלה ללשון קדושה ונידוי.

ומהצד השני –

אחר – יש לאחר ויש מישהו אחר. ולא מוצא קשר לשוני לכאן.
בחר – 'בחרתיך בכור עוני', עניין שריפה. בחירה – אולי מלשון חירות, להלן.
נחר – 'בני אימי נחרו בי' – עניין חרי־אף ושריפה
סחר – הולך סחור-סחור במעגל
שחר – שחור משריפה.

על חירות ובן־חורין כתבתי בעבר, שהרי האנשים החשובים נקראו 'חורים', ואולי בדומה למחררים את פניהם לאות כבוד בחברות הפרימיטיביות עד היום, ועיין שם.
עוד יש – מחר, מחיר, צחור-צח, שחר – שם אל.