חסר משוגעים אני?

חסר משוגעים אני?

כחלק ממסע הבריחה של דוד משאול קורה הדבר הזה –

יא וַיָּקָם דָּוִד וַיִּבְרַח בַּיּוֹם הַהוּא מִפְּנֵי שָׁאוּל וַיָּבֹא אֶל אָכִישׁ מֶלֶךְ גַּת. יב וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי אָכִישׁ אֵלָיו הֲלוֹא זֶה דָוִד מֶלֶךְ הָאָרֶץ הֲלוֹא לָזֶה יַעֲנוּ בַמְּחֹלוֹת לֵאמֹר הִכָּה שָׁאוּל באלפו [בַּאֲלָפָיו] וְדָוִד ברבבתו [בְּרִבְבֹתָיו]. יג וַיָּשֶׂם דָּוִד אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בִּלְבָבוֹ וַיִּרָא מְאֹד מִפְּנֵי אָכִישׁ מֶלֶךְ גַּת. יד וַיְשַׁנּוֹ אֶת טַעְמוֹ בְּעֵינֵיהֶם וַיִּתְהֹלֵל בְּיָדָם ויתו [וַיְתָיו] עַל דַּלְתוֹת הַשַּׁעַר וַיּוֹרֶד רִירוֹ אֶל זְקָנוֹ. טו וַיֹּאמֶר אָכִישׁ אֶל עֲבָדָיו הִנֵּה תִרְאוּ אִישׁ מִשְׁתַּגֵּעַ לָמָּה תָּבִיאוּ אֹתוֹ אֵלָי. טז חֲסַר מְשֻׁגָּעִים אָנִי כִּי הֲבֵאתֶם אֶת זֶה לְהִשְׁתַּגֵּעַ עָלָי הֲזֶה יָבוֹא אֶל בֵּיתִי.
שמואל א, כא.

'חסר משוגעים אני?' הפך כבר למטבע־לשון.

והיום ברשתות החברתיות, אני מעתיק –

דברי ביביסט: "איזה יופי, טילים יצאו מהדרום לכיוון יד מרדכי! שמחנו, הרמנו כוסית אני ואשתי!".

טוב, לא צריך להייחס לכל משוגע!

אגב, נשים לב לביטוי 'וישנה את טעמו' (וישנו במקור). מפרש מצודות – "טעמו" – ענין דבור החכמה כמו (איוב יב כ) וטעם זקנים יקח [אף כי באיוב אפשר כי מדובר בטעם ממש, ראו שמואל ב, יט, לו -בֶּן שְׁמֹנִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם הַאֵדַע בֵּין טוֹב לְרָע אִם יִטְעַם עַבְדְּךָ אֶת אֲשֶׁר אֹכַל וְאֶת אֲשֶׁר אֶשְׁתֶּה אִם אֶשְׁמַע עוֹד בְּקוֹל שָׁרִים וְשָׁרוֹת וְלָמָּה יִהְיֶה עַבְדְּךָ עוֹד לְמַשָּׂא אֶל אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ], וכן מפרשים גם אחרים. טעם הוא גם אחד החושים, ובהשאלה – 'טעם אמנותי' וכד', וגם מילה נוספת ל'סיבה'. (ויש גם טעם-הטעמה, הדגשה). מילה זו כנראה אופיינית לספר שמואל, שכן היא מופיעה גם במפגש דוד עם אביגיל –

לב וַיֹּאמֶר דָּוִד לַאֲבִיגַל בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שְׁלָחֵךְ הַיּוֹם הַזֶּה לִקְרָאתִי. לג וּבָרוּךְ טַעְמֵךְ וּבְרוּכָה אָתְּ אֲשֶׁר כְּלִתִנִי הַיּוֹם הַזֶּה מִבּוֹא בְדָמִים וְהֹשֵׁעַ יָדִי לִי.
שמואל א, כה.

ובכן, להקשרנו – רצוי לשמור גם על 'טעם טוב'.