הדגמת העיקרון האונומטופאי, מתוך ספרי

אצרף הדגמה של העיקרון האונומטופאי, מתוך ספרי 'יסודות הבניין', כדי להבהיר את הדברים –

הדגמה

למשל, העיצור צ'. עד היום היא נשארה כמילה בת אות אחת – צ' – הוא קול הצקצוק, המבטא מורת רוח כללית. והנה, בטבע אנו מוצאים את קול הצרצור של הצרצר – צררר, צררר, היוצר את אותה מורת רוח בטרדנותו ועל כן הוא, כנראה, המקור לשימוש באות זו, שיש בהגייתה משהו צורמני גם ככה. עתה, אם נבדוק נראה, שבמילים רבות, המבטאות מורת רוח, נמצאת האות צ'. כך במילים צרה, מצוקה, כמו גם במילים – רצח, פצח וכן עוד רבות. ועוד יש עלינו לציין את המילה צא, שאינה אלא קול צקצוק מאורך – אנו משלחים מאיתנו את מה שמפריע לנו, בחינת 'דיבוק צא'.

קרובה לאות צ' היא האות ס', הבאה מאותו מקום חיתוך, וכן גם היא משמשת לרוב לציון משמעויות שליליות – שנאה, למשל (ש, הקרובה ל – ס') וכן רבות. מקורה הפנומנולוגי – קול הנחש – ססס, המשמש עוד משחר ההיסטוריה כסמל לכל דבר שלילי. ואת שימושה זה של האות ס' כמילה בת אות אחת אפשר למצוא עד לימינו בסינון ההברתי – ססס', המבטא את אותה שנאה מדוברת.

וקרובה לשתי אותיות אלה היא האות ז' השורקנית, המבטאת אף היא משמעויות דומות, ומקורה – קול הזמזום – בזזז, בזזז, כפי שמופיע במילה זבוב. עתה נוכל להבין מדוע נבחרה האות זין למילה זר, למשל, שהיא מבחינתה מתרחבת למילים רבות, המכילות אותה, כמו – פזר, שזר וכן הלאה.

וכמו מילים-אותיות אלו, כך גם בשאר האותיות, וזאת – בהכרח, מקורן הוא בחיקוי צלילי של קולות מן הטבע וכל שנותר לנו עתה הוא לאתרם.

מלבד זאת, ראוי לציין, כי האות צ' – יש לה גם שימושים נוספים, שאף הם מהווים חיקוי צלילי של קולות מן הטבע, כך אנו מוצאים גם את קול הצפצוף – ציפ ציפ, המציין את שירת הציפורים ומופיע אף בשמן בכלל – ציפור. את ההסבר לשתי משמעויות מנוגדות אלה של האות נוכל להסביר בנקל דרך התיאוריה המוכחת של אחדות הניגודים בלשון, כפי שהופיע, למשל, במאמר של פרויד בנושא לגבי מילים שלמות.

 ראו –
תראו מה שיתפתי: יסודות הבניין – הספר המלא – ביקורות ספרים ומאמרים @MIUI| https://hagaibooks.wordpress.com/2019/05/29/%d7%99%d7%a1%d7%95%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9f-%d7%94%d7%a1%d7%a4%d7%a8-%d7%94%d7%9e%d7%9c%d7%90/?preview=true