ועם לא יבין ילבט

התלבטות
לֹא אֶפְקוֹד עַל בְּנוֹתֵיכֶם כִּי תִזְנֶינָה וְעַל כַּלּוֹתֵיכֶם כִּי תְנָאַפְנָה כִּי הֵם עִם הַזֹּנוֹת יְפָרֵדוּ וְעִם הַקְּדֵשׁוֹת יְזַבֵּחוּ וְעָם לֹא יָבִין יִלָּבֵט.
הושע ד, יד.

כאן ענייני רק בסיפא של הפסוק – ועם לא יבין ילבט. מהו ילבט? בלשון ימינו התלבטות היא התחבטות בבעיה, או בדילמה, אך בלשון המקרא נראה שפירושה אחר. הפרשנים המסורתיים מפרשים את המילה מלשון טורח וכישלון. כך למשל מצודות, ולפי זה הוא מפרש –

"ועם לא יבין ילבט" – ר"ל והואיל והם עם אשר לא יבין לכן ילבט ויכשל.

אני חושב שאפשר להשתמש בשתי המשמעויות האלה ביחס למדיניות הממשלה בחודשים האחרונים. שוב ושוב מכנסים את 'קבינט הקורונה', אך מתקשים מאוד להגיע להחלטות, וההחלטות שכבר מגיעים אליהן – לא טובות. כלומר, מתלבטים, במובן המודרני, ולכן גם נכשלים, על-פי המובן המקראי. והכול – מתוך אי הבנה.

אך אם כבר נגענו בשורש מקראי זה, נציין כי יש לו עוד שתי היקרויות –

חֲכַם לֵב יִקַּח מִצְו‍ֹת וֶאֱוִיל שְׂפָתַיִם יִלָּבֵט.
משלי י, ח.

"ואויל שפתים ילבט" – ל' יגיעה ויש בספרי בפרשה ויהי העם כמתאוננים (במדבר יא) אמרו כמה נתלבטנו בדרך. – רש"י.

קֹרֵץ עַיִן יִתֵּן עַצָּבֶת וֶאֱוִיל שְׂפָתַיִם יִלָּבֵט.
משלי י, י.

"קורץ" – ענין נדנוד ורמיזה, כמו (משלי ו): "קורץ בעיניו". – מצודת ציון.

כאן אומר – ראיתי שהרבה מפרשים את הפסוקים כביטוי 'אוויל־שפתיים'. שהוא – יטרח, או יכשל. אך לדעתי הסמיכות כאן היא אחרת – 'שפתיים־ילבט', כלומר – יעקם שפתיו.
בפסוק הראשון האוויל מעקם את שפתיו, כי אינו רוצה לקחת מצוות, ואילו בפסוק השני זה ברור עוד יותר – יש מי שקורץ בעיניו – והוא המעציב, ויש מי שמעקם את שפתיו – והוא האוויל.

ילבט כמו ילפת, עניין עיקום. ומצוי בפירוש דעת מקרא.