אלוהים אחד –
אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ.
דברים ד, לה.
אָמַר יְהוָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ יְהוָה צְבָאוֹת אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים.
ישעיה מד, ו.
כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ.
תהילים פו, י.
טענה נוצרית ידועה היא, כי אמנם נאמר בקריאת שמע כי 'ה' אחד', אך זו היא 'אחדות מורכבת', כמו שנאמר על היום והלילה שהם 'יום אחד', וכמו שנאמר על האיש והאישה ש'היו לבשר אחד', וכן בעוד מקומות. ועל כן היא מאפשרת שילוש.
יפה, אך קודם כל – לדעתי התנ"ך אינו מסתבך ברעיונות פילוסופיים מורכבים כל-כך. אך שנית, אם זה אינו מספיק – לא נאמר על אלוהים רק שהוא 'אחד', אלא גם שהוא קיים 'לבדו'. ולבד ללא ספק הוא קיום בפני עצמו ולא בחבורה, האין כך? ורעיון זה 'נאמר בתורה, שנוי בנביאים, ומשולש בכתובים', כפי שמראים הפסוקים למעלה (אף כי מישעיה הבאתי פסוק שלא משתמש במילה 'לבד', אלא בביטויים אחרים).
למרבה האירוניה, הפסוק מתהילים מושר הרבה פעמים בתפילות נוצריות. הפסוק מדברים, לעומת זאת, פופולרי מאוד ביהדות.