ונשמרתם מאוד לנפשותיכם

ונשמרתם
וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה בְּיוֹם דִּבֶּר יְהוָה אֲלֵיכֶם בְּחֹרֵב מִתּוֹךְ הָאֵשׁ.
דברים ד, טו.

רבים מצטטים את הרישא של הפסוק הזה בימים אלה – 'ונשמרתם לנפשותיכם מאוד', ועל כן כמסתבר יש להיזהר מהקורונה. קודם לכן הביאו את הפסוק הזה כדי להזהיר מעישון. אך יש לשים לב לסיפא של הפסוק זה – באיזה מובן יש להישמר? במובן של הימנעות מעבודה זרה – 'כי לא ראיתם כל תמונה'. ואגב, 'כי לא ראיתם כל תמונה' הוא גם מקור לרעיון אי-הגשמיות של האל המופיע במפורש, אף כי במקום אחר נכתב – 'ותמונת ה' יביט'. על כך אולי בפעם אחרת.

והנה היום, למרות האיסור, נפתחו תלמודי התורה בערים החרדיות. נראה לי שמקור מרכזי עליו הם מסתמכים הוא המקור הידוע הזה, מזמן גזירות מלכות רומי –

"משל, למה הדבר דומה – לשועל שהיה מהלך על גב הנהר, וראה דגים שהיו מתקבצים ממקום למקום, אמר להם: מפני מה אתם בורחים? אמרו לו: מפני רשתות שמביאין עלינו בני אדם. אמר להם: רצונכם שתעלו ליבשה, ונדור אני ואתם כשם שדרו אבותי עם אבותיכם? אמרו לו: אתה הוא שאומרים עליך פקח שבחיות? לא פקח אתה, אלא טפש אתה! ומה במקום חיותנו אנו מתיראין, במקום מיתתנו על אחת כמה וכמה!

אף אנחנו, עכשיו שאנו יושבים ועוסקים בתורה, שכתוב בה כי הוא חייך ואֹרך ימיך – כך, אם אנו הולכים ומבטלים ממנה – על אחת כמה וכמה".

תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ס"א, עמוד ב'.

הציטוט הוא מדברים ל, כ –
לְאַהֲבָה אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ וּלְדָבְקָה בוֹ כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ לָשֶׁבֶת עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם.

ואולי כדאי לזכיר עוד פסוק הרלוונטי כאן –
הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ.
דברים ל, יט.

מפרש רש"י –

""העדתי בכם היום את השמים ואת הארץ" – שהם קיימים לעולם וכאשר תקרה אתכם הרעה יהיו עדים שאני התריתי בכם בכל זאת ד"א העידותי בכם היום את השמים וגו' א"ל הקב"ה לישראל הסתכלו בשמים שבראתי לשמש אתכם שמא שינו את מדתם שמא לא עלה גלגל חמה מן המזרח והאיר לכל העולם כענין שנאמר וזרח השמש ובא השמש הסתכלו בארץ שבראתי לשמש אתכם שמא שינתה מדתה שמא זרעתם אותה ולא צמחה או שמא זרעתם חטים והעלתה שעורים ומה אלו שנעשו לא לשכר ולא להפסד אם זוכין אין מקבלין שכר ואם חוטאין אין מקבלין פורענות לא שינו את מדתם אתם שאם זכיתם תקבלו שכר ואם חטאתם תקבלו פורענות על אחת כמה וכמה

"ובחרת בחיים" – אני מורה לכם שתבחרו בחלק החיים כאדם האומר לבנו בחר לך חלק יפה בנחלתי ומעמידו על חלק היפה ואומר לו את זה ברור לך ועל זה נאמר ה' מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי הנחת ידי על גורל הטוב לומר את זה קח לך חסלת פרשת נצבים".

לסיום, גם הפעם לא אכריע בין הצדדים.