על הקנאות

על הקנאות
וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה.
תהילים קו, ל.

אתמול איש דאע"ש ערף את ראשו של מורה צרפתי, שהציג קריקטורות של מוחמד כחלק משיעור על חירות הדיבור.
וכך, אתמול למדנו על סכנות הפונדמנטליזם, שנמצא – חיים להודות – בכל דת. הדת עצמה דבר חיובי היא סך-הכול, או לפחות בלתי נמנע, אבל הקיצוניות בה – מסוכנת.
הדוגמה המובהקת לקיצוניות בתורה היא פנחס, שסיפורו ידוע, ובחרתי להציגו דרך איזכורו בתהילים דווקא. כן, גם את 'כתבי הקודש' צריך לסנן, ולא לבלוע הכול כמקשה אחת.
פנחס זה זכה, באופן אבסורדי ל'בריתי שלום'. אך בינתיים גם שלום אין וגם לא 'נעצרה המגפה'.
אגב, ויפלל הוא מלשון פלילים. אולי היה עדיף שיתפלל תחת זאת.