תולעת

מה רוצה התולעת?
אַל-תִּירְאִי תֹּולַעַת יַעֲקֹב מְתֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי עֲזַרְתִּיךְ נְאֻם-יהוה וְגֹאֲלֵךְ קְדֹושׁ יִשְׂרָאֵל.
ישעיה מא, ד.

וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפֹּשְׁעִים בִּי כִּי תֹולַעְתָּם לֹא תָמוּת וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה וְהָיוּ דֵרָאֹון לְכָל-בָּשָׂר.
ישעיה סו, כד.

וְאָנֹכִי תֹולַעַת וְלֹא-אִישׁ חֶרְפַּת אָדָם וּבְזוּי עָם.
תהילים כב, ז.

לכאורה מוזר שגם עם ישראל מכונה בכינוי שנראה מבזה – 'תולעת יעקב', וגם דוד (במזמור שיש לו אצל הנוצרים גם משמעות משיחית) משווה את עצמו בתהילים לתולעת. אפשר כמובן לראות פה דיבור של ענווה. אך שמא הפסוק המסיים את ישעיה מבאר זאת? שם תולעת היא מעין שריד-חיים, אולי היסוד הבסיסי ביותר של מה שמחזיק את החיים. כך נראה לי.
בשאר ספרי התורה (וביונה) מופיעה התולעת כפשוטה, והיא מופיעה לרוב.