הליכה במישור

(אשלב גם קטעים ארוכים יותר, הנה הראשון).

וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים וְהֹוכִיחַ בְּמִישֹׁור לְעַנְוֵי-אָרֶץ וְהִכָּה-אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע.
ישעיה יא, ד.

מלאכי ב –
ד וִידַעְתֶּם כִּי שִׁלַּחְתִּי אֲלֵיכֶם אֵת הַמִּצְוָה הַזֹּאת לִהְיוֹת בְּרִיתִי אֶת לֵוִי אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת. ה בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם וָאֶתְּנֵם לוֹ מוֹרָא וַיִּירָאֵנִי וּמִפְּנֵי שְׁמִי נִחַת הוּא. ו תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ וְעַוְלָה לֹא נִמְצָא בִשְׂפָתָיו בְּשָׁלוֹם וּבְמִישׁוֹר הָלַךְ אִתִּי וְרַבִּים הֵשִׁיב מֵעָו‍ֹן. ז כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ כִּי מַלְאַךְ יְהוָה צְבָאוֹת הוּא. ח וְאַתֶּם סַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ הִכְשַׁלְתֶּם רַבִּים בַּתּוֹרָה שִׁחַתֶּם בְּרִית הַלֵּוִי אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת. ט וְגַם אֲנִי נָתַתִּי אֶתְכֶם נִבְזִים וּשְׁפָלִים לְכָל הָעָם כְּפִי אֲשֶׁר אֵינְכֶם שֹׁמְרִים אֶת דְּרָכַי וְנֹשְׂאִים פָּנִים בַּתּוֹרָה.

הפסוק הראשון מדבר על לא אחר מהמשיח המקווה. השני מדבר על הכהן, או בנוסח אחר – הלוי. כל שבט לוי היו מלמדי-דעת של העם. המכנה המשותף לענייננו – הליכה ב'מישור'. הליכה במישור היא ביטוי חוזר בתנ"ך ומשמעותה פשוט הליכה בדרך הישר, ללא עקמימויות, לא למעלה ולא למטה. כביכול הדבר פשוט, אך למעשה הוא כלל לא כזה, כי כמעט כל אדם הוא משוחד בצורה כזו או אחרת, אם לא ממש בכסף, הרי שבאינטרסים, או לפחות ב-דעות קדומות. הכהן והמשיח יהיו פטורים מעקמומיות אלה.

פסוק אחר מפורסם שמתקשר לכאן וגם משתמש במילה 'מישור', אף שלא בטוח שבאותו מובן (אם כי אפשרי שכן) הוא –

כָּל גֶּיא יִנָּשֵׂא וְכָל הַר וְגִבְעָה יִשְׁפָּלוּ וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה.
ישעיה מ, ד.