עכביש

בימים האחרונים נסראללה שוב משמיע איומים. בעבר, כך זכור לי, דימה את ישראל ל'בית עכביש'. מהו בית עכביש? דומני שהתכוון לבית של קורים שקל לפרוץ דרכם. ואמנם, מובן זה מופיע כבר במקרא –

עכביש מופיע בשני פסוקים.

אֲשֶׁר יָקוֹט כִּסְלוֹ וּבֵית עַכָּבִישׁ מִבְטַחוֹ.
איוב ח, יד.

מלבי"ם –
יקוט, פי' מענין כריתה. ויל"פ מענין כמעט קט, שכסלו נעשה קטן וחלוש.

כסלו, מבטחו, כבר התבאר (ד' ו') שהכסל הוא הבטחון מן הרע, והתקוה או הבטחון כולל גם אל השגת הטוב. ור"ל שמבטחו דומה לבית עכביש, שהוא ארוג מחוטים היוצאים מגוף העכביש, כן מבטחו אין לו שורש רק בעצם דמיונו, וקוריו לא יהיו לבגד וכאין נחשב, כי אין לו סמיכה רק בכח דמיונו הכוזב:

*

בֵּיצֵי צִפְעוֹנִי בִּקֵּעוּ וְקוּרֵי עַכָּבִישׁ יֶאֱרֹגוּ הָאֹכֵל מִבֵּיצֵיהֶם יָמוּת וְהַזּוּרֶה תִּבָּקַע אֶפְעֶה.
ישעיהו נט, ה.

"וקורי עכביש יארגו" – ר"ל אין תועלת וקיום והעמדה במעשיהם כמו שאין תועלת וקיום ביריעות העכביש.

*

ופעם אחת מופיע בהיפוך –
שָׁנֲנוּ לְשׁוֹנָם כְּמוֹ נָחָשׁ חֲמַת עַכְשׁוּב תַּחַת שְׂפָתֵימוֹ סֶלָה.

מלבי"ם –
"שננו," נגד הראשון אמר שננו לשונם כמו נחש, שהנחש אינו נושך להנאתו רק מצד טבעו להרע, ונשיכתו הוא בלשון שהוא פנימי מן השפתים, כן ידברו לשון הרע בסתר ושלא להנאתם ונגד הב' אמר חמת עכשוב תחת שפתימו, שהעכשוב חמתו גלויה תחת השפתים שהוא חיצוני בערך הלשון, כן יגורו מלחמות בגלוי, וכן העכשוב נושך להנאתו למוץ דם האדם, כן ילחמו בעבור החמס להנאתם, סלה סיום הענין:

*

וכן גם עכס הוא סוג נחש בלשון חז"ל. בלשון המקרא – תכשיט מעוקל. ולפי ויקימילון –
רש"י (ע"פ חז"ל) בתנועות הרגל מבעירות יצר הרע ותאוה כעֶכֶס -ארס של נחש.

אם כך, עכביש הוא אולי על שם הארס שלו.

*

עוד יש לומר שזבוב הנתפס בבית עכביש לא יכול לצאת משם. וכן העכביש לא צריך למהר – הוא יכול לתת לזבוב להתפתח בקורים ימים רבים, עד שיבוא ויאכל אותו.