משטמה או טינה

לזכר טינה טרנר –

בגמרא –
ואמר ר' אמי: תלת מאה בעיי בעו [שלוש מאות שאלות שאלו] דואג ואחיתופל במגדל הפורח באויר, שהיו גדולים מאוד בתורה. ותנן [ושנינו במשנה]: שלשה מלכים וארבעה הדיוטות אין להם חלק לעולם הבא, ודואג ואחיתופל ביניהם. והרי שגם חכמים גדולים אלה חטאו והפסידו חלקם בעולם הבא, אם כן, אנן מה תהוי עלן [אנחנו, הקטנים בחכמה, מה יהיה עלינו]? אמר ליה [לו]: שיננא [גדול השינים]! טינא (פגימה) היתה בלבם מתחילה, שהיו פגומים מתוכם מתחילה ולכן לא נחשבה להם תורתם ולא הגנה עליהם.
חגיגה טו, ב. שטיינזלץ.

*

גם אצל ניטשה מושג יסודי הוא הטינה – Ressentiment. (אבל לא זוכר פרטים).

*

ובתנ"ך, מילה דומה –
נָבִיא פַּח יָקוֹשׁ עַל כָּל דְּרָכָיו מַשְׂטֵמָה בְּבֵית אֱלֹהָיו.
הושע ט, ח.